ציונה פטריוט כבר בת 20, אבל מי סופר כשמדובר בה, היא אישה בלי גיל והיא יובל אידלמן. מבולבלים? יובל אידלמן הוא גם ציונה פטריוט, דמות דראג שנולדה לפני שני עשורים לגמרי במקרה.
"הכל החל מקטע ספונטני שעשיתי כשהייתי בחו"ל. חברה ראתה ומיד ביקשה ממני שאופיע עם הדמות במסיבת הרווקות שלה", מספר אידלמן. ועל שום מה ולמה קרא לה ציונה פטריוט? שמה של המלכה הורכב מעובדת היותו אוהב המדינה (ציונה) והאיום האיראני (פטריוט).
אידלמן נולד וגדל בחולון ולפני כחצי שנה עבר לגור בדירת המשפחה בתל אביב, "אבל את כל הקניות שלי אני עושה בחולון, הרבה יותר זול פה", הוא אומר ועם זאת מודה בפה מלא ש"את הבילויים שלי תמיד עשיתי בתל אביב, אחרי הכל, איפה יש לבלות בחולון? אין קולנוע בחולון, 'נאפיס' כבר לא שייך לחולון והוא נורא חסר לי, המסעדות פה בלי שום מעוף. אז מה יש פה".
את דמות הדראג של ציונה הוא המציא בשנת 1997, ושנה אחרי הוא כבר השתתף בתחרות "מלכת הדראג של ישראל", שם הכיר את "רמה רימינג" והשניים הופיעו כ"צמד הדרגולות". "זו היתה תקופה נפלאה והבאנו את הדראג לקדמת הבמה", הוא מעיד. בהמשך חבר אידלמן ללהקת "פאות קדושות", שעלתה בערבי מחווה לדיוות ישראליות כמו ירדנה ארזי, ריטה וסי היימן. "לקחנו את כולן, לא קיפחנו אף דיווה כולל אלו שגירדנו מהתחתית", הוא אומר.
באחד ממופעי המחווה שעשו לציפי שביט, הגיעה שביט ואיתה האמרגנית והמפיקה ציפי מייזלר, שכל כך התלהבה והציעה ל"פאות קדושות" – הכוללות מלבד ציונה את טלולה בונט, דיווה די וקיארה דופלה – להעלות מופע שירוץ בכל הבמות בישראל. "עבדנו על המופע הזה כמעט שלוש שנים והיום המופע רץ כבר מעל 250 פעם", מספר אידלמן.
כיצד מקבל הקהל הישראלי את מופעי הדראג?
"הדראג חזר למרכז הבמה והקהל אוהד. אני מופיע המון במסיבות רווקות, מול ועדי עובדים ולכל מופע אני מגיע כדמות שלא מייצגת אף אחד, אני לא הקהילה ולא שום דבר, אני מייצג את עצמי, את האמנות. זה אולי נשמע נורא פלצני אבל זה ממש ככה".
גם בחולון מקבלים בפתיחות?
"יש מלא הומואים בחולון, היא אמנם פחות פתוחה, כשהייתי יורד מהבית בטרומפלדור, אני מודה שהיה לי הרבה פחות נעים, זו אוכלוסיה שפחות מקבלת, אחרי הכל יש המון פוביה ואנשים שלא מכירים אותי משוכנעים שאני נשי, מסיר שערות, מסדר גבות ואני הכי לא. מצד שני, הופענו בחולון והיה מהמם ונערכו פה גם אירועי גאווה".
בטן מלאה יש לאידלמן דווקא על קהילת ההומואים – "ממש קהילה אוכלת יושביה. אני באמת לא מבין מה שקורה בקהילה, למה צריך לעשות אאוטינג לאנשים ולהרוס להם את החיים ואת הקריירה, יש אמנים שהקהל שלהם לעולם לא יוכל לקבל את העובדה שהם שייכים לקהילה וצריך לכבד את הבחירה שלהם. וגם, למה צריך לעשות מצעד בכל חור? המצעד בתל אביב הוא כבר מזמן לא מצעד והשנאה הכי גדולה לגייז היא בינם לבין עצמם".
צילום: אלי בוחבוט
בשנים האחרונות מקצוע הדראג הפך ללגיטימי ובתל אביב נפתח בית ספר ללימוד המקצוע. "זו יוזמה מבורכת", אומר אידלמן, "אבל אני לא יודע כמה היא פרקטית. אני לא למדתי לעשות דראג בשום מקום, לא למדתי איפור או הליכה על עקבים. הכל היה ניסוי וטעייה. הבעיה היחידה היא שיש היום המון דראגיסטים וזה מוזיל את המקצוע".
ואיך אתה מתמודד עם זה?
"כשמישהי פונה אלי לנזמין מופע ואומרת לי שהציעו לה במחיר זול יותר, אני מסביר שיש את שרית חדד ויש את ג'ולייטה, וזה ממש לא אותו הדבר. כל אחת ברמה שלה וזה בדיוק אותו הבדל ביני לבין האחרות".
כבר כמה שנים שלאידלמן אין זוגיות, "מבחירה. אני רוצה זוגיות אבל אף אחד לא בוחר בי, זה לא קורה, גם בגלל הדראג, אני לא מאשים אבל זו אחת הסיבות. אבל אני מאמין באלוהים, שומר כשרות ויש לי שיחות עם אלוהים ולכן אני מאמין שזה יבוא כשזה יבוא".
