"הפקירו את הבן שלי", טוענת תושב חולון, אם לילד אוטיסט בן שבע. סיפורה הקשה של האם מחולון אינו יוצא דופן – הורים לילדים מהחינוך המיוחד נאלצים לשלם אלפי שקלים עבור טיפולים שהיו צריכים לקבל מהמדינה, אבל היא נלחמת עבורו ותעשה הכל למען הבן שלה, בזמן שמערכת החינוך גוררת רגליים.
שנת הלימודים שנפתחה בחודש שעבר עמדה בסימן הקיצוצים בתקציב החינוך המיוחד. ארגוני הורים איימו להשבית את הלימודים במחאה על אי סדרים בענייני התקציב וקיצוצים נוספים. ראשי הארגונים למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים הפיצו מכתב שבו נאמר: "מערכת החינוך מפלה במשך שנים דווקא את תלמידיה הנזקקים ביותר. שר החינוך חייב לתקן את העוול ולפעול להשוואת התנאים במערכת החינוך המיוחד לתנאים של מוסדות לימוד פרטיים".
מאחורי המאבק, העימותים והסטטיסטיקה העגומה, נמצא ילד אוטיסט מחולון, שאמו מדברת בכאב גדול על התייחסות המערכת למצבם: "התחושה היא שהילד שלי הפך להיות נטל על המערכת".
רוצים להישאר מעודכנים?
"הילד שלי בן שבע ולא מדבר. הוא מוגדר על הספקטרום האוטיסטי. הוא הולך לקבוצת ספורט עם ילדים נורמטיביים שמדברים ומתפקדים. במשך ארבע שנים הוא טופל בהידרותרפיה. כל שנה אנחנו נוסעים לחרקוב באוקראינה לטיפול עם דולפינים. הוא בסדר לגמרי, מלבד עניין הדיבור", מספרת האם ומוסיפה: "הייתי רוצה שיקבל טיפול אצל קלינאית תקשורת, הוא מתקשר באמצעות אייפד וסוגים שונים של תקשורת חלופיות. יש לי בן בכור נורמטיבי, אבל עבורו אני מנסה למצוא פתרונות".
ילד זכוכית
"בגיל שנה ותשעה חודשים שלחתי אותו למשפחתון. שם הוא בכה כל הזמן, כל הילדים השתתפו ורק הוא לא השתתף. קראתי לו 'ילד זכוכית'. פניתי למחלקה להתפתחות הילד, ערכו לו אבחון וקבעו שהוא אוטיסט. קיבלתי את הבשורה הקשה אבל החלטתי שאני חייבת לעשות מעשה. לקחתי אותו מהמשפחתון לגן נורמטיבי עם ילדים רגילים. בעקבות זאת, מצבו השתפר פלאים ובמחלקה להתפתחות הילד הופתעו מההתקדמות שלו והציעו לי לקחת לו סייעת צמודה באופן קבוע, באישור העירייה, שתעזור לו להשתלב בגן. סייעת פרטית עולה אלפי שקלים בחודש, אז נאלצתי לוותר".
מה עשיתם לאחר אותה שנה?
"ניגשתי לעירייה, הגשתי להם את המסמכים, הגדירו אותו כילד בעל עיכוב התפתחותי ואוטיזם. במשך כל הקיץ, הוא לא שובץ לאף גן, לא היתה לו מסגרת עד ל-1 בספטמבר, ואז שלחו אותנו לגן לילדים עם פיגור שכלי בבני ברק. היו שם ילדים בכסאות גלגלים, ואין שום קשר בין המצב שלהם לזה של הילד שלי, שלא מדבר. אמרתי להם, 'אתם קובעים את הגורל של הילד'. הם לא ראו אותו ונפנפו אותנו הלאה. נאלצנו לקחת את הילד לגן פרטי עד שמצאו מקום בגן בקריית אונו. כל בוקר הילד נאלץ לנסוע בהסעה שעה שלמה לכל כיוון, אבל היה לו טוב שם באופן יחסי".
מה קרה כשבנך היה אמור לעלות לכיתה א'?
"למעשה, רצינו שהוא יישאר שנה בגן. בשנה השלישית כשביקשתי להשאיר אותו בגן בקריית אונו, טענו בפניי שלא מוכנים להשאיר אותו. אמרו לי הילד מתפרע, מחזיק בגדר ולא רוצה להיכנס. הצוות היה חסר אונים. אבל לא שיתפו אותי, נודע לי רק בדיעבד. בבית, הוא היה שקט ורגוע. לאחר שקיבלתי מכתב מהפסיכיאטר של הגן בקריית אונו שטען כי הילד מסוכן לציבור ועליו ליטול תרופות פסיכיאטריות וללמוד בבית, השתכנענו שיש להשאיר אותו ללמוד בבית".
בחולון קיימת מסגרת בשם "קדימה מדע" ללימודים מהבית עבור ילדים חולים. אמו של הילד הגיעה עם כל המסמכים הרפואיים ומכתב ההמלצה של הפסיכיאטר על לימודים בבית, אך מפקחת מטעם העירייה חשבה אחרת.
מספרת האם: "בעקבות ההחלטה הגשתי מסמכים ל'קדימה מדע', הזמנו סייעת מהגן לפגישה, ומפקחת מעיריית חולון טענה כי יש מקום עבורו בבית ספר לחינוך מיוחד בבת ים ושהוא אינו צריך ללמוד בבית. הגענו לבית הספר וההתרשמות היתה נעימה, אבל לא באמת הבנתי מה קורה שם. כעת, אחרי חצי שנה, אני מגלה כי אין קלינאי תקשורת, אין טיפולים פרטניים, מקצצים שעות עבודה של הצוות והילדים לא מקבלים טיפולים כמו שצריך.
"המצב לא פשוט. אני משקיעה הרבה באופן פרטי. בבי הספר הוא לא מקבל מענה לצרכיו, הוא חוזר משם עייף. הוא זקוק לתקשורת, רעב לכך וחסרים לו כלים. דווקא כשהוא יוצא לטייל עם אחיו, לטייל ולשחק, הוא מרגיש טוב. הפעילות בבית הספר לא מעשירה אותו והוא זקוק לתמיכה רחבה יותר".
גם אם לימודים מהבית היו מאושרים לילד על ידי עיריית חולון, במסגרת "קדימה מדע", כלל לא בטוח שעדיין היה מקבל מענה לבעיותיו. המורים, עובדי התכנית ללימוד ילדים חולים בביתם (תכנית "שלבים") וחברת הקבלן המעסיקה אותם, "קדימה מדע", נמצאים בימים אלה בסכסוך עבודה. המורים טוענים כי "משרד החינוך וחברת הקבלן הופכים את ההוראה לילדים חולים לחלטורה" ומוחים כנגד שלילת מרבית דרישותיהם במו"מ המתנהל בין הצדדים למעלה משנה, קיצוץ בשעות הלימוד, אי שיבוץ עובדים ותיקים רבים לעבודה ובמקביל גיוס מורים חדשים.
