גלזר והנבחרת. "חומר אחר"

המנטור של מדעני העתיד בחולון: "מערכת החינוך חייבת להשתנות"

בהתנדבות מלאה ועם הרבה חזון מלווה אופיר גלזר תלמידים לתחרויות בינלאומיות במדע וטכנולוגיה. "לצערי, העירייה מסרבת לקחת חלק בחינוך שהוא העתיד של הילדים"

אופיר גלזר, בן 43, נשוי ואב לשלושה ילדים, משמש בשנים האחרונות כמנטור של תלמידי יסודי ותיכון אשר לומדים בזמנם הפנוי רובוטיקה ומלווה בני נוער בחולון לתחרויות בינלאומיות בתתחום המדע והטכנולוגיה.

"העולם שלנו דורש חוקרים ומדענים ופותרי בעיות, לא פחות מאשר אנשי מקצוע בתחומים אחרים. ככל שנלבה יותר את התשוקה הזו בקרב בני נוער וילדים, כך כל האנושות תזכה מכך", אומר גלזר השבוע.

גלזר מלווה בני נוער מחולון כבר כמה שנים בדרכם לתחרות הבינלאומית של ארגון FIRST – For Inspiration and Recognition of Science and Technology. כמו כן, גלזר מלווה קבוצות צעירות יותר, תלמידי כיתות ד'-ט' לתחרות, FILL – גירסת הלגו של FIRST. ארגון גלובלי זה נוסד בארצות הברית ומטרתו לעודד פעילות של מדע וטכנולוגיה בקרב ילדים ובני נוער באופן חווייתי.

בזמן שנותר לו בין עבודתו כמהנדס ב"אלביט" לחיי המשפחה, משמש גלזר כמנטור לנבחרות התלמידים שמחפשים ומוצאים עניין במדע ובטכנולוגיה מתקדמת. הקבוצה בישראל, מסביר גלזר, נקראת "ליגת הרובוטיקה של פירסט". השנה הוא מעביר שיעורים בבית הספר א.ד גורדון, כאשר צוות המנטורים כולל מלבדו את המורה נעמה ברזילי ואת שי רוזנבליט, מהנדס בחברת אלביט.

"לפני ארבע שנים לקחתי חלק בכנס מקצועי וראיתי תיכוניסטים מפעילים רובוט", מסביר גלזר כיצד הפך להיות מנטור בהתנדבות מלאה. "שאלתי  אותם כמה שאלות והבנתי כי מדובר במשהו שהוא לגמרי שלהם. הבנתי שכהורה זה הדבר הנכון ביותר שאוכל לעשות למען הדור הבא. מאז אני מתנדב בפעילות הזו. באחת השנים הייתי מנטור של ילדים מכיתה ב' בבית הספר שמיר ושנה לאחר מכן מנטור של תלמידי תיכון מבית הספר קציר. השנה אני פועל בבית הספר גורדון".

מי מממן את הפעילות?

"הפעילות מגיעה מלמטה, מההורים. הייתי שמח שהפעילות תיתמך על ידי מערכת החינוך ועיריית חולון, אך העירייה כמעט ולא לוקחת חלק. אנחנו עושים את זה במשך כמה שנים. העירייה עושה מעט מאוד. פניתי לראש מינהל החינוך, ביקשתי שזה יהיה פרויקט עירוני, אך סירבו לי. ניסיתי שוב ושוב אבל העניין נכשל. בירוחם יש קבוצה שזכתה באליפות העולם. זו היתה דוגמה ומופת לכל הארץ בנושא מצוינות ורובוטיקה".

גלזר משקיע ממרצו ומזמנו הפרטי למען קידום הפרויקט והילדים שלוקחים בו חלק עובדים שעות ארוכות. "עכשיו אנחנו לפני תחרות. אני עובד עם הקבוצה הזו ארבע שעות, חמישה ימים בשבוע. זה מתאים לנבחרת ולא לחוג. נבחרות יותר קשה להרים מאשר חוגים".

קושי עיקרי נוסף שבו נתקל גלזר הוא כלכלי. "יש קושי כלכלי כי בהעדר תמיכה של העירייה, נאלצנו לדרוש מההורים כסף עבור הלגו. המנטורית מבית הספר, נעמה ברזילי, שלוקחת חלק בפעילות, נותנת הרבה שעות בהתנדבות, היא אפילו מביאה לפעמים את בעלה בשבת בבוקר כדי לעזור עם כלי עבודה. גם אני נערך אחרת מבחינת עבודה ומשפחה. לעתים, אשתי עוזרת לי. למזלי, הבת שלי לוקחת חלק בפעילות הנוכחית אז יש לנו זמן איכות ביחד".

בעיריית חולון נמסר בעניין זה כי "העירייה היתה מעורבת בתהליך כניסת התכנית לעיר. לאחר שהתקיים יום חשיפה של התכנית לכל מנהלי בתי הספר בעיר, רק שניים מהם גילו עניין בתכנית. יצוין כי בבית הספר שמיר התקיימה התכנית לפני שלוש שנים כיוזמה אישית של מר גלזר ופעילות זו הסתיימה לאחר שנה".

גלזר מתאר את הפעילות שנעשית עם התלמידים: "הפעילות שלנו מתחלקת לשלושה חלקים: הראשון, הוא רובוטיקה, התפעול והידע שהילדים צריכים לקבל ממני וההתנסות שבה בעקבותיה. החלק השני הוא סטארט-אפ – הילדים לומדים איך לפתור בעיות, כיצד לבצע סקר שוק, כל התהליך העסקי של סטארט-אפ שלא קשור בכלל לרובוטיקה".

מה היה הנושא המוביל השנה?

"השנה הילדים העלו נושא של מים אפורים. הם חקרו ומצאו שאין ממש בנמצא מערכות שלא מצריכות אינסטלציה ושבירת קירות על מנת להשמיש מים אפורים. הילדים בנו מתקן שאפשר להטמין מתחת לכיור ולאסוף מים כדי להדיח את האסלה. בשבוע שעבר הם הציגו את האבטיפוס של המוצר לסמנכ"ל ההנדסה של תאגיד מי שיקמה ולפי מה שהבנו אין מתקנים כאלה בעולם. אולי בעוד זמן מה הילדים יתעשרו מההמצאה שלהם, אבל חשוב מכך, הילדים לומדים מחקר ופיתוח".

חלק נוסף ומשמעותי בפעילות של פרויקט "פירסט" הוא ערכי ליבה. "הילדים לומדים את הנושא של עבודת צוות, כבוד אחד לשני, סיוע הדדי. זה נקרא שיתוף פעולה תחרותי. כל אחד בקבוצה הוא חשוב. בפעילות כזו מאומצת וכשמדובר בילדים צעירים, עולים לעתים קונפליקטים ומצבים חבריים שמצריכים סובלנות וסבלנות. במצבים כאלה אנחנו עוצרים את העבודה ומיישרים את ההדורים. זה יותר חשוב מכל דבר. זה אפילו יותר חשוב אם יזכו בתחרות או לא. אנחנו מקדישים לכך בערך שליש מהזמן: איך לעשות את מה שאנחנו עושים. התוצאות מדברות בעד עצמן ואם בעתיד יגיע אלי בוגר 'פירסט' לראיון עבודה, ברור יהיה שמדובר בחומר אנושי איכותי ואחר".

"המורה הוא כבר לא סוכן הידע"

לגלזר יש ביקורת על מערכת החינוך. לדבריו, תכניות הלימוד המסורתיות פשטו את הרגל והוא מתאר את העבודה שלו ושל עמיתיו כמודל ללמידה חווייתית. "כיום", הוא אומר, "התלמידים פחות ופחות משתפים פעולה עם למידה מסורתית כי המורה הוא כבר לא סוכן הידע. המורה צריך לתת את החניכה, לתת פידבק ומשובים על ההתקדמות שלהם. בתכנית של 'פירסט', אנחנו משמשים כמנטורים, לא כמדריכים", מסביר גלזר. "אין לנו סילבוס או תכנית-על. הלמידה נעשית תוך כדי החוויה וההתנסות.

"במערכת החינוך צריך לחנך את הילדים הרבה יותר לחשיבה וליצירתיות, ליזמות, ללקיחת אחריות על דברים שהם עושים. חייבים להכין את הילדים למחצית המאה ה-21. יש הרבה תכניות מצוינות במערכת החינוך, אבל חייבים להשקיע יותר, זה לא מספיק. הילדים גם צריכים לעבוד לבד, וזה לא עובד בכיתות של 32 ילדים, הכיתות חייבות להיות קטנות יותר. הבעיה העיקרית", מסכם גלזר, "היא שאין הרבה לימודים שקשורים ללמידה מתוך פרויקטים, למידה שבאה מתוך פעילות ולא מתוך רשימה של נושאים שצריך לעשות עליהם וי".

מעיריית חולון נמסר בתגובה: "עיריית חולון היתה מעורבת בתהליך כניסת התכנית לעיר. לאחר שהתקיים יום חשיפה של התכנית לכל מנהלי בתי הספר בעיר, רק שניים מהם גילו עניין בתכנית. יצוין, כי בבית הספר שמיר התקיימה התכנית לפני שלוש שנים כיוזמה אישית של מר גלזר ופעילות זו הסתיימה לאחר שנה".

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:
אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. ארנון

    כמו באמריקה – ההתקדמות באה מאינדיווידואליסטים ש"בונים את המיזם בגראז׳ הפרטי שלהם" בלי עזרת השלטונות. ואם התמזל מזלם – גם בלי הפרעה מהם…
    אז מר גלזר הוא הסטארטפיסט שיציל את חולון "עיר הילדים" כפי שהיא מכונה, מחידלון באשר לפיתוח המצויינות בקרב ילדיה בתחומים האלה.
    תודה לך מר גלזר ונקווה שעיריית חולון "תרים את הכפפה" לטובת הילדים.
    בת ים, למשל, זכתה השנה בפרס בינלאומי ב First על יזמות של קבוצה חדשה בעיר. כל הכבוד!

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר