אתמול (רביעי) התקיימה ועידת החינוך של ערי ישראל במרכז תיאטרון הבובות בחולון, במסגרת חודש החינוך ברשת שוקן. את הוועידה הנחתה העיתונאית ומגישת הטלוויזיה והרדיו מירב בטיטו. לפני דברי הפתיחה הוקרן באולם סרטון מאת שר החינוך נפתלי בנט, שבירך על האירוע. הוועידה נפתחה בנוכחות ראש העיר מוטי ששון שנשא דברים. בין היתר שיבח את הישגי העיר בתחום החינוך וכמו כן ציין את ההשקעה בתלמידים עם הפרעות קשב וריכוז.
הוועידה קיימה שני פאנלים על מעורבות ההורים בנעשה בבית הספר ועל השפעות האינטרנט והרשתות החברתיות על הלימודים.
אווירה טעונה בפאנל בנושא מעורבות הורים
הפאנל הראשון בנושא מעורבות ההורים בחינוך התקיים באווירה טעונה בנוכחותם של אורלי בהט, יו"ר הסתדרות המורים בחולון, רועי דביר, יו"ר הנהגת ההורים בחולון, ארז אמירה, סגן מנהל בית ספר עתידים וליאת אברמוביץ', מנהלת מחלקת הורות במנהל החינוך.
"קורים הרבה אירועים. בעבר כל אחד ידע את מקומו. בשנים האחרונות היטשטשו הגבולות", אמרה אורלי בהט והמשיכה: "אני חושבת שהיום אין גבולות. ההורים מרגישים חברים של המורים ויכולים לומר מה שהם רוצים. הם מסתמסים עם המורים. ברגע שאנחנו מקבלים את ההורים במאור פנים, הם מרגישים שהם יכולים להכתיב ואומרים 'רק את המורה הזו והזו לבן שלי'".
עוד הוסיפה בהט והדגישה את השינויים הטכנולוגיים ויצירת הרשתות החברתיות אשר מהווים פלטפורמה לפגיעה בצוות החינוכי: "הטכנולוגיה מובילה לביוש בפומבי. הייתי בישיבה בבית הספר ויליד התקשר לאמא שלו וסיפר לה שעושים עליו חרם. היא היתה יכולה לשאול את הילד, 'למי ניגשת בבית הספר', אך במקום זאת היא באה לבית הספר ואמרה לשומר: 'עכשיו למנהלת', כאשר הייתי בזמן ישיבה. עדיין תוך כידי ישיבת הצוות החינוכי הפנו את תשומת ליבי כי לכך שכתבו בדף הפייסבוק של פורום חולון ידיעה על בית הספר וכי 'המנהלת צעקה עלי ולא עשו כלום עם החרם של הילד שלי', וזה כאשר אני בכלל לא יצאתי מהישיבה.
"אני כמנהלת עובדת עם ועד ההורים המוסדי שלי בשיתוף פעולה מלא. דיברתי על אותם הורים שם, לאו דווקא מהוועד, והם לא משתפים את בית הספר עם הבעיות של הילד שלהם ואז באים בטענות", הוסיפה.
יו"ר ועד ההורים בחולון, רועי דביר, הסכים כי יש כיום "יד קלה על ההדק עם הפייסבוק" כדבריו, אך מצד שני הוא סבור כי בהרבה מאוד מקרים הצוותים החינוכיים לא משתפים את ההורים וכי לעתים האלימות מתקיימת גם מן הצד של המורים. "מאוד צורם לשמוע את מה שאומרת הסתדרות המורים. לא יכול להיות שמציגים את הצד השלילי של ההורים. יש גם צד שלילי מן המורים של אלימות ופדופיליה".
בהמשך התייחס דביר אל המקום של אנשי ועד ההורים בבתי הספר ואמר כי "בית הספר צריך לדעת את המקום שלו במערכת החינוך. יו"ר וועד ההורים צריך להיות שותף מלא עם מה שקורה עם ההורים. היום צריך להסתכל על יו"ר וועד ההורים כחלק מהצוות. הוא לא ברירת מחדל, יש לו זכויות וחובות של אחד מחברי הצוות. צריך לעשות פה שיח בין ההורים למורים".
ליאת אברמוביץ' , מנהלת מחלקת הורים ומורים במינהל החינוך, סבורה כי היום הדברים שונים ביחס לעבר וצרכים לבנות מנגנון שידריך את ההורים והמורים לעבוד בשיתוף פעולה וכבוד הדדי. "אם מכניסים מדריכים שיידעו לעבוד עם הורים, זה עוזר. צריך הכוונה לעבוד עם הורים. מורים לא יודעים לעבוד עם הורים, רק עם תלמידים וזה דבר אחר לגמרי. העידן היום השתנה. אנחנו חסרי אונים לפעמים כהורים וכמורים, בלי כלים. כשאין לי כלים, אני עוסקת בהישרדות וזה קורה גם אצל המורים וגם אצל ההורים. צריכה להיות השתלמות ייעודית של איך עובדים עם הורים. המחקרים מוכחים שכשההורים והמורים עובדים ביחד, התוצאות טובות".
הפער בין התלמידים למורים בנושא רשתו חברתיות ואינטרנט
בהמשך התקיים הפאנל שעסק כולו בהשלכות האינטרנט והרשתות החברתיות על הלימוד במאה ה-21. בדיון זה נכחו הסטנדאפיסט עידן ניידיץ, שקד אברמוביץ' – יו"ר מועצת תלמידים, שלומי גנון – מנהל קמפוס אורט ואמיר לוז – מומחה ברשתות חברתיות.
הדיון נפתח בשאלה מהו מקומו של המורה כיום בעידן שכל המידע נמצא וגלוי לכל באינטרנט. "בעיניי, תפקידו של המורה שונה מבעבר. דווקא בגלל האינטרנט, המורה צריך להיות הקברניט שמנווט את הכיתה בין מה שטוב ולא טוב ומה מוסרי ומה לא מוסרי". אמר עידן ניידיץ.
לאחר מכן נשאלה השאלה האם לנוכחותו של הטלפון החכם בתוך כתלי בית הספר יש השפעה שלילית על הלימודים והאינטראקציה שבין התלמידים בכיתה. על כך אמרה יו"ר מועצת התלמידים שקד אברמוביץ', כי אצלה בבית הספר "האווירה מאוד טכנולוגית. יכול להיות שתראי את כולם עם הטלפון ומצלמים סטורי. אצלי בבית הספר האווירה היא שכל עוד שהטלפון לא מפריע לאווירה הלימודית, הוא מותר. יש אווירה מאוד חופשית ויש כבוד מסוים כשהמורה אומר שהטלפון לא יהיה בחוץ". עוד אמרה והוסיפה כי "בשיעורי חינוך מקפידים לא להשתמש בלפטופים ודברים כאלה. אחד הדברים המדהימים שקורים בעוד בתי ספר זה האמון. יש אמון בין המורים והתלמידים. יש אמון שעונים רק להודעה חשובה. אפילו אצל הילדים הכי מופרעים זה עובד".
לעומת זאת, מנהל תיכון אורט חולון שלומי גנון מאוד מודאג מן התופעה של שימוש הטלפון החכם בתוך הכיתות ללא כל רסן. "כשאתה מקבל הודעה אתה מתנתק מהשיעור. כשנכנסים לשיעורים נפרצים הגבולות עם טלפונים", אמר והוסיף כי הוא מקווה שבעתיד הטלפונים יוצאו מן הכיתות. "בצרפת עבר חוק שאוסר להכניס סמארטפונים לכיתה ואני מקווה שהוא יגיע לארץ. לפי התקנון אסור להשתמש בסמארטפון כשהוא לא מוגדר לשיעור". עוד הוסיף כי רק "בכיתות הייעודיות כן משתמשים בהם, אבל בכיתות שלא צריך וילדים מתפתים לענות לכל הודעה, אנחנו אוסרים. אנחנו מרגישים שאנחנו נלחמים עם ההורים כשאנחנו מחרימים טלפון מתלמידה או תלמיד".
אמיר לוז דווקא רואה בכניסת הרשתות החברתיות לעולמנו כלי שיכול לסייע בלימודים בקבוצות. "אפשר לעשות שימוש בוידאו דרך הרשתות החברתיות לצרכים לימודיים. מי אמר שחייבים שיעור פרונטלי", אמר והוסיף: "הגענו למצב שיש בכל כיתה מחשבים. עכשיו הגענו למצב של הכנסת wiifii. ומי מתנגד לזה? ההורים. אם לא נכשיר את התלמידים להשתמש ברשתות חברתיות זה יפגע בהם. הם צרhכים להיות מוכנים לעתיד. למה שמורה לא יקליט שיעור וישים אותו ברשת?". לסיום אמר בתגובה לטענה לפיה התקשורת ברשתות החברתיות פוגעת בכושר ההבעה והביטוי: "רשתות חברתיות משתמשות בשפה שהמבוגרים לא כל כך מבינים, זו שפת האייקונים, בדומה לכתב החרטומים המצרי העתיק".
