אחד הקרבנות של משבר הקורונה הוא ענף הגנים הפרטיים. מפרוץ המשבר גנים פרטיים רבים רושמים הפסדים. במהלך החודש האחרון, מאז סגירת מוסדות החינוך בהוראת צו בריאות העם, נרשמו הפסדים כלכליים כבירים לפעוטונים וגני ילדים פרטיים בחולון, כמו גם בערים נוספות. כאשר כלל לא בטוח שכולם יוכלו לחזור לפעילות לאחר סיום המשבר.
3,000 גננות חתמו על מכתב עצומה שבו הצהירו כי לא ייפתחו את הגנים ללא קבלת רשת ביטחון כלכלית ובריאותית. מפורום הגנים הפרטיים נמסר כי בעקבות המשבר נסגרו 1,500 גנים פרטיים, כאשר מהם 1,000 נסרו רק בשבוע האחרון. על פי נתוני הפורום 40 אחוז מהגנים שנסגרו הם באזור המרכז, 35 אחוז – באזור הצפון ו-25 – באזור הדרום.
כמו בעסקים קטנים אחרים, גנים פרטיים רבים נאלצים להמשיך לשלם חלק ניכר מההוצאות השוטפות, כמו דמי השכירות ובמקביל להחזיר להורים את כספם עבור השירותים שלא קיבלו.
הגנים הפרטיים אינם כפופים לרגולציה של החינוך הציבורי, ולכן זכאות ההורים להחזרי תשלומים תלויה בהסכם עם הגן. יחד עם זאת, ההנחיה שניתנה לגנים המפוקחים היא להחזיר את התשלומים עבור התקופה בה היו סגורים, מפעילה לחץ בעלי הגנים הפרטיים וכעת נמצאים רבים מהם בסכנת קריסה. חלק מן הגנים סרבים לחלוטין להחזיר תשלומים – או מבקשים מההורים תרומות ומקדמות כדי להציל את הגן.
"לא ייתכן שמשרד האוצר יתנהג אלינו כשקופים כלא קיימים, בדיון התייחסו אלינו בזלזול והתעלמות מופגנת מצורכי הגננות והילדים שבמסגרות. ארגוני הגנים הפרטיים פוצצו את הפגישה עם משרד האוצר. האוצר שלח אותנו לבקש עוד כסף מההורים על מנת להשלים את ההפסדים. לא ניתן לזה יד. לא נפתח את הגנים", אומרת בכאב כרמית בנישתי שילוח, בת 41 משכונת ח-300 בחולון ובעליה של גן הילדים "פרפר נחמד".
את הגן הקימה בנישתי יחד עם אביה לפני 20 שנה, מאז הפך למעצמה של רשת גני ילדים בניצוחה. הגן של כרמית מוכר מאוד בחולון ונהנה מביקוש רב. הרישום לספטמבר 2020 הסתיים כבר לפני כחצי שנה. "אמהות מבקשות לשריין מקום בעודן בהריון. את העבודה שלי אני עושה מהלב ומהנשמה ביחד עם צוות של אלופות ומקסימות שמלוות אותי כבר שנים רבות", היא אומרת.
רוצים להישאר מעודכנים?
בנישתי הגיעה לשיא שכל עסק יכול לאחל לעצמו, עד שבלי הקדמה, לפני חודש הייתה נאלצה לסגור את כל הגנים. "למעלה מחודש וחצי הגנים שלי ריקים, שוממים, עצובים ,אין בהם צחוק מתגלגל של הקטנטנים שלי, אין בהם שמחה, אין בהם שירים והפעלות, אין בהם יצירה, אין בהם חיים", היא אומרת בצער.
"זה פשוט בושה", מוסיפה בנישתי, "מפעל חיי קורס לנגד עיני והמדינה מתעלמת וכמוני עוד הרבה גנים טובים מתמוטטים עקב העומס הכלכלי השכירויות והוצאות הקבועות ממשיכות לרדת, מע״מ וביטוח לאומי. זאת פשוט אכזבה מהמדינה".
גם לאחר סגירת הגנים, בנישתי עדיין חייבת לשלם את דמי השכירות עבור שלושת המבנים, וכן גם את המשכורות לחצי חודש מרץ לכל העובדות. מכיוון שאין הכנסות, נאלצה בנישתי לקחת הלוואה. "עמדתי בכל דרישה שהציבה לי המדינה", היא אומרת, "למדתי, הייתי בהשתלמויות, הוצאתי את כל התעודות שרק הייתי צריכה, כדי לעבוד על פי החוק. אבל המדינה הפקירה אותנו, אנחנו רוצים לחזור לשגרה אך לא בכל מחיר".
"יש הרבה שאלות שעדיין לא ניתנו עליהן תשובות. קודם מכריזים בתקשורת על ה-3 במאי כתאריך חזרה לשגרה ואחר כך שוברים את הראש. למה לא לעבוד הפוך ולמצוא קודם פתרונות ואז להכריז על חזרה לשגרה?", שואלת בנישתי ומוסיפה: "כולנו, הצוות, ההורים והילדים רוצים כבר לחזור לשגרה מבורכת אבל בתנאים שיתאימו לכולנו. ההורים בגן שלי תומכים ומבינים ואני מעריכה את זה מאוד".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
את צודקת. בהחלט