במסגרת תכנית העבודה העירונית לשיפוץ גני הילדים שטרם עברו שיפוץ יסודי, הבטיחה העירייה כי ב-1 בספטמבר ייהנו כל ילדי הגנים בעיר מגנים חדישים ומשודרגים. בין השאר יכללו העבודות התקנת דשא סינתטי ומשטחי בלימה בחצרות. כלומר, בכ-70 גני ילדים ותיקים שבהם נערכות עבודות שונות לשיפוץ החצר ופנים הגנים, יותקן דשא סינתטי.
משטחי דשא סינתטי מהווים פתרון מלאכותי וחסכוני לריצוף חלל החוץ ונמצאים בשימוש בבתים פרטיים, בגינות ציבוריות, במגרשי משחקים, במוסדות חינוך ועוד. שימוש בדשא סינתטי חוסך במים ובהוצאה עליהם. לדוגמה, החיסכון שנובע משימוש בדשא סינתטי עשוי להגיע לסכום של 50 אלף שקל בשנה כאשר מדובר בשטח של מגרש כדורגל, ובחיסכון של מאות אלפי שקלים בשנה במוסדות ציבוריים. כמו כן הדשא חוסך עלויות תחזוקה נוספות כיוון שאינו מצריך טיפולים עונתיים כגון כיסוח, דישון, ריסוס או הדברה. בנוסף, מרקם החומר, עמידות וגובה אחיד של המשטח, מביאים לירידה משמעותית של פציעות וחבלות, ולכן הדשא הסינתטי כה פופולרי בשטחים ציבוריים וביתיים המשמשים למשחקי ילדים כמו גם לספורטאים.
ירוק אבל רעיל
עד כאן היתרונות, אך האם לדשא הסינתטי יש גם חסרונות והאם הוא מזיק לבריאות? במאמר שפרסם פרופ' סטיוארט שאלאט, מנהל אגף בריאות הסביבה מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ורג'יה, קובע פרופ' שאלאט כי דשא מלאכותי מכיל קדמיום, עופרת נוירוטוקסית, ואבץ. כמו כן, מצביע שאלאט על מרכיבים נוספים בדשא הסינתטי שעלולים לגרום נזק לבריאות. מדובר בפיגמנטים שונים אשר משמשים ליצירת הצבע הירוק של הגבעולים. "אלה", כותב הפרופ', "עלולים לכלול טיטניום ומתכות אחרות".
את ממצאיו של פרופ' שאלאט מחזק מחקר שהתפרסם כבר ב-2010 על ידי הסוכנות לחומרים רעילים ומחלות הרישום באטלנטה, שם בדקו החוקרים את ריכוז העופרת בדשא סינתטי על ידי איסוף דגימות של 100 כרי דשא. הם קבעו שרמת העופרת בחומר סיבי ובאבק שנוצר חרגה מהמגבלות על מוצרי צריכה של ילדים והוסיפו כי דשא סינתטי עלול לגרום ליצירת אבק מסוכן, העלול להחמיר מצבם של חולי אסטמה.
הדשא הסינתטי חשוף לטמפרטורות גבוהות ולכן גם להתאיידות חומרים ממנו. במחקר שנערך בשנת 2014 על תשעה שטחי דשא סינתטיים באיטליה נמצא כי חומרים מתאדים בטמפרטורות גבוהות עשויים לחשוף ילדים בשלבי צמיחה מכריעים לכימיקלים רעילים. בדשא סינתטי, קבעו גם החוקרים מאוניברסיטת וושינגטון, מתרחש באופן רציף שחרור של פחמימנים ארומטיים פוליציקליים (PAHs) המסוכנים לבריאות.
EHHI, קבוצת תמיכה לאיכות הסביבה ולבריאות האדם בקונטיקט, מזהירה לגבי שימוש במשטחי דשא מלאכותיים כבר מספר שנים. במחקר משנת 2007 שבדק את תוכן "פירורי הגומי" שבדשא הסינתטי, החוקרים הגיעו למסקנה כי יש מספר תרכובות כימיות אשר עלולות להיות מסוכנות, להשתחרר לאוויר או לחלחל למי התהום בתנאים מסוימים. על פי החוקרים, גומי גרוס עלול להכיל מתכות רעילות אחרות כמו ארסן, קדמיום, כרום וסלניום.
בנוסף ולא פחות מטריד, הדשא הסינתטי מהווה קרקע פורה לחיידקים. מומחים רפואיים מצאו כי סטפילוקוקוס וחיידקים אחרים יכולים לשרוד על פלסטיק פוליאתילן – החומר המשמש לייצור דשא סינתטי – למשך יותר מ-90 יום. דם, זיעה, תאי עור וחומרים אחרים יכולים להישאר על הדשא הסינתטי, מאחר שהמרבדים לא נשטפים או מנוקים.
דשא מלאכותי – איך בכל זאת?
כיצד, אם כן, בוחרים במוסדות חינוך רבים, כמו גם בגני הילדים ובגינות הציבוריות בחולון, להשתמש במרבדי הדשא הסינתטי העלולים לפגוע בבריאות הציבור ובילדים בפרט? הדיון בנושא מעורר מחלוקת, אולם בראש ובראשונה ההמלצה היא להתקין דשא סינתטי לתקופות מוגבלות, לנקותו ולהחליפו לעתים קרובות.
פתרון לסוגיית העופרת יכול להיות התקנה של דשא סינתטי נטול עופרת ויש לוודא כי המוצר עומד בתקנים אלה. לגבי התחממות החומר ופליטת אדים מסוכנים, מומלץ להתקין את מרבדי הדשא המלאכותי במקומות מוצלים ולמנוע מראש התחממות ניכרת של החומר. כמו גם, מומלץ לשטוף ולחטא את המרבדים לעתים קרובות כדי למנוע הצטברות מזהמים.
מעיריית חולון נמסר כי "החלפת החול בחצרות גני הילדים במשטחי דשא סינתטי או גומי הוא תהליך מתבקש, שמיושם ביותר ויותר ערים מודרניות ברחבי העולם. החול מתלכלך בקלות ולעיתים יש בו שברי זכוכיות, אבנים ועוד. בעלי חיים, בעיקר חתולים, נכנסים לשטח החצר ועושים את צרכיהם בחול בו משחקים הילדים והתוצאה היא שהילדים משחקים בחול שבו צואת חתולים, על כל המשתמע מכך. ידוע, כי החול חשוב כמצע להתפתחות מוטורית ולכן בחולון רואים בחיוב השארת ארגז חול גדול בשטח הגן, המסונן פעם בשנה ומכוסה בסיום יום הפעילות בגן כדי למנוע כניסת בעלי חיים והתפתחות מצע חיידקים. שאר מצע החצר צריך להיות מדשא סינתטי".
עוד נמסר כי "מאחר שההורים בכל הארץ, וגם בחולון, פנו לראשי הערים והביעו את רצונם בהחלפת החול בחצרות הגנים בדשא סינתטי, בערים רבות התקבלה ההחלטה לעשות זאת, למשל, ברמת גן, בנתניה, באור יהודה ועוד. אין כאן שאלה האם זה נכון או לא, מה טוב או רע. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. המטרה היא להביא למצב שבו הילדים יהיו בטוחים מהזיהום בחול".
"יצוין, כי כרטיס המידע שפורסם על ידי משרד החינוך, קובע כי 'התקן הישראלי אינו מתייחס לפרמטרים בריאותיים בחיפויי הקרקע אלא לפרמטרים בטיחותיים בלבד, ואין בארץ נתונים מחקריים על השפעת חומרים אלו על בריאות הילדים בתנאי מזג האוויר הקיימים כאן'. הדשא הסינתטי שהותקן בגני הילדים בחולון מאושר על ידי מכון התקנים הישראלי כבעל היתר – מצורף האישור של החברות שהתקינו בחולון. בתחתית הדשא מונח ספוג בעובי של כ-4 ס"מ לפחות כדי למנוע פגיעה בעת נפילה".
