"מחלות קרנית נגרמות, לרוב, בשל דלקות וזיהומים, ולעתים מדובר בעניין גנטי. העין היא כדור שהחלק השקוף הקדמי שלה זאת הקרנית. כל קרני האור נכנסות לתוך העין. יכולה להכניס את קרני האור ולשבור את קרני האור על הרשתית, שזה האיבר בעין שקולט את האור ומעביר אותו דרך העצב למוח", כך מסביר ד"ר אביזמר מנהל מחלקת העיניים בבית החולים וולפסון.
ד"ר אביזמר שהתראיין בנושא בתוכניתו של פרופ' רפי קרסו, הסביר כי "בקרנית עלולות להיווצר המון מחלות, יש המון סוגים של עכירות בקרנית, אלו להיות דלקות, צלקות, זיהומים, משקעים, זה יכול להיות גנטי או מולד, יש המון דברים שיכולם לגרום לעכירות בקרנית. כאשר זה משהו שנרכש במהלך השנים, אנשים מתחילים לראות מטושטש".
ד"ר חגי אביזמר הסביר בהמשך כי "מחלות מולדות יכולות להיות מחלות בהן הקרנית מתמודדת עם כל מיני חומרים, שהגוף לא מצליח לפרק מסיבות גנטיות כאלה ואחרות. יש המון דברים ששוקעים גם במערכת העצבים".
בנוסף, הסביר הד"ר אביזמר כיצד מטפלים בקרנית העכורה והרפס עיניים במקרים קיצוניים במחלקתו בבית החולים וולפסון: "המקרים החריגים ביותר הם דלקת הקרנית על רקע הרפס, עם צביעה מאוד מיוחדת, עם כיב, התכייבות, פצע בעצם בציפוי של הקרנית, שהיא מאוד אופיינית לווירוס ההרפס. במקרים קיצוניים אך ורק השתלת קרנית יכולה לעזור. כמובן אנחנו שומרים על השתלת הקרנית כמוצא האחרון שלנו. השתלת קרנית זו מתנה שאי אפשר להחזיר. גם אם זה מוצלח או לא מוצלח".
לסיכום ממליץ ד"ר חגי אביזמר "אם כבר לוקחים טיפות, עדיף לקחת טיפות של אנטיביוטיקה, בלי סטרואידים. כי הסטרואידים יכולים להרע מצב שאפשר להימנע ממנו".
