בעקבות הפרסום ב"השיקמה חולון", בנוגע לזמן ההמתנה הארוך בחדר המיון של המרכז הרפואי וולפסון, אומר מנהל חדר המיון, ד"ר משה שריסט, כי "למרות שמדובר בחדר מיון קטן יחסית, המטופלים מקבלים את הטיפול הטוב ביותר". הוא מוסיף כי בבית החולים מתקיימים שיפוצים וחדר המיון עצמו נמצא תחת שיפוצים מסיביים.
לדברי ד"ר שריסט, חדר המיון ב"וולפסון" הוא בין הקטנים ביותר מבין חדרי המיון באזור המרכז. לשם השוואה, חדר המיון במרכז הרפואי בילינסון משתרע על שטח של 5,000 מ"ר, ולעומתו שטח חדר המיון ב"וולפסון" הוא 800 מ"ר, כאשר מספר המטופלים הפוקדים את שני בתי החולים הוא דומה. "כוח האדם שלנו הוא מצומצם משום שמשרד הבריאות מעניק לנו את התקנים ולנו אין שום יכולת להשפיע על ההחלטות שלו", הוא אומר.
הביאו למיון תיעוד רפואי
ד"ר שריסט מציין כי צוות חדר המיון עושה את כל המאמצים לטפל בקהל המגיע אל פתחו. אבל מעבר לתפקוד של הצוות הרפואי ולאחריות של הרופאים והאחיות, יש להסב את תשומת הלב גם לאחריות המוטלת על המטופלים.
ד"ר שריסט מסביר כי גם על המטופל לדאוג לעזור לעצמו. הוא מביא כדוגמה מקרים של אנשים שאינם חשים בטוב אך מתמהמהים ולא מגיעים לחדר המיון מהחשש כי ללא הפניה מתאימה ממוקד קופת החולים או רופא המשפחה, הם עלולים לשאת בהוצאה כספית מיותרת, ועל כן הם מחליטים לוותר על קבלת טיפול החירום או לפחות לדחות את הבדיקה והם מסתכנים בבריאותם. "לקופות החולים יש מוקדים טלפוניים הפועלים 24 שעות והם שולחים הפניות לחדר המיון במקרה הצורך", מסביר ד"ר שריסט וממליץ להגיע אל מוקדי החירום טרם ההגעה למיון.
עוד הוא מדגיש כי "כאשר חולה מגיע אלינו, אנחנו יכולים להיעזר מאוד במסמכים רפואיים הנמצאים ברשותו וכן ברשימת התרופות שהוא נוטל. כל אדם שמגיע למיון במצב של חוסר הכרה או בלבול, מצריך מערך שלם של בדיקות באשר לרקע הרפואי שלו ובין היתר לרגישות לתרופות. לכן, אם נלווה אל החולה קרוב משפחה או חבר, כדאי שיביאו עימם את המסמכים הרפואיים ואת רשימת הרפות שנוטל הפציינט. לרוב האנשים זה נראה טריוויאלי, אבל זו העבודה הקשה ביותר שלנו והבאת המסמכים הרפואיים למיון היא חיוני ביותר לעבוד הצוות".
מטופלים רבים המגיעים לחדר המיון נמצאים במצב חרדה בשל החשש לבריאותם. ד"ר שריסט מפנה את קהל המבקרים במיון לשלטים המספקים מידע על מהלך הטיפול. "כאשר אדם יודע מה הוא עומד לפניו, הטיפול הרבה יותר קל ויעיל", הוא מסכם.
