מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העוסקים בדירוג הסוציו-אקונומי של ערים ברחבי הארץ עולה כי חולון היא העיר הגדולה היחידה שעלתה בדירוג הסוציו-אקונומי. "הנתונים לא מפתיעים את מי שעוקב אחרי ההתפתחות של חולון בשנים האחרונות", אומר היזם דוד אזולאי, הבונה פרויקטים של התחדשות עירונית בחולון:
הדירוג שהתפרסם בשבוע שעבר (רביעי) מתבסס על מאפיינים חברתיים-כלכליים שביניהם רמת ההשכלה וההכנסה, רמת החיים ונתונים על תעסוקה וגמלאות. לדברי אזולאי, מנכ"ל "קבוצת דוד אזולאי" הבונה כאמור פרויקטים של התחדשות עירונית בחולון, תמ"א 38 ופינוי-בינוי, הנתונים הללו אינם מפתיעים. "הפרויקטים הרבים של התחדשות עירונית בעיר מושכים אוכלוסיה חזקה מאזור המרכז ומשאירים בעיר צעירים תושבי העיר ומשפרי דיור".
הלמ"ס דירגה 255 רשויות מקומיות ועוד 982 יישובים שאינם מהווים רשות מקומית עצמאית, ומשתייכים למועצה אזורית. לכל יישוב מחשבת הלמ"ס ציון, ולפי הציונים ממוינים היישובים לעשרה אשכולות – מ-1, הנמוך ביותר, עד 10. הדירוג מתבסס על מאפיינים חברתיים-כלכליים של האוכלוסייה בכל יישוב ואינו משקף את מצבה הפיננסי של הרשות המקומית. הוא מחושב לפי שקלול של ההרכב הדמוגרפי, רמת ההשכלה והחינוך, רמת החיים ונתונים על תעסוקה וגמלאות. המדד מתבסס על משתנים כמו הגיל החציוני, שיעור המשפחות שלהן ארבעה ילדים או יותר, מספר שנות הלימוד הממוצע של בני 25-54, שיעור המשתכרים מתחת לשכר המינימום, שיעור המשתכרים יותר מכפליים השכר הממוצע, שיעור הקשישים מקבלי השלמת הכנסה, ואפילו המספר הממוצע של ימי שהייה בחו"ל.
חולון עלתה בדירוג החברתי-כלכלי של ישראל והיא גם היא העיר הגדולה, המונה מעל מאה אלף תושבים, היחידה שעלתה בדירוג – מאשכול 6 לאשכול 7. כעת מדורגת חולון באשכול השביעי יחד עם ערים כמו חיפה, רחובות, פתח תקוה וראשון לציון. באשכול 6 נמצאים יישובים כמו נתניה, חדרה, אור יהודה וכרמיאל.
העליייה בחולון באשכול הדירוג הסוציו-אקונומי משקפת את התחזקות תושביה של העיר, ויכולה לנבוע גם מהצטרפות של תושבים חזקים ומבוססים יותר לחולון. אחת הסיבות לשיפור יכולה להיות תהליכי ההתחדשות העירונית המשמעותיים שמתרחשים בעיר, ומאפשרים למשפחות צעירות ומשפרי דיור לרכוש דירה בעיר. ההתחדשות העירונית גם משפרת את פניהן של השכונות, מחדשת ומחזקת בניינים ישנים ומביאה לעלייה בערך הנכסים.
חולון נמצאת בתנופת פיתוח של התחדשות עירונית, כאשר הפעילות בעיר מהווה כ-5% מסך הפרויקטים בישראל. כ-70 פרויקטים בעיר כבר יצאו לדרך או אוכלסו וכ-120 אחרים ממתינים להיתר, כך לפי ניתוח המומחים של אתר מדל"ן. מיקומה האטרקטיבי של חולון וקרבתה הגדולה לתל אביב ולמרכזי תעסוקה אחרים במרכז הופכים אותה ליעד מועדף ובעל כדאיות כלכלית לפרויקטים מסוג זה.
אזולאי מסכם: "אין ספק שלכל אלה תרומה משמעותית לשיפור במאזן הסוציו-אקונומי של תושבי העיר. הדברים מובילים למסקנה נוספת והיא כי חולון עדיין לא נהנתה מעליית ערך שהולמת את המיקום שלה כאחת הערים המרכזיות בישראל, ויש לה פוטנציאל להמשיך ולהציג עליות מחיר".
