שוטרת אחת ו-2,000 בני העדה האתיופית

תכירו את השוטרת הקהילתית מירית הדר, שמקשרת בין הקהילה האתיופית בחולון לבין המשטרה

פורסם בתאריך: 17.12.17 17:26

לאחר מחאת הקהילה האתיופית בישראל, שהגיעה לשיאה בהפגנה גדולה בתל אביב ב-2015, החליטה ממשלת ישראל להקצות משאבים נוספים לטובת הקהילה. אחד הצעדים הוא הקצאת שוטר קהילתי לשכונות מגורים שבהן חיים יוצאי העדה, במטרה לתת כלים והסברה על חוקים וגורמי ממשל וכן להגביר את מעורבות הקהילה בחיי החברה המקומיים.

על פי נתוני העירייה, בחולון מתגוררים 2,000 אתיופים, רובם בשכונות ג'סי כהן, נאות רחל וקריית שרת. מירית הדר, שוטרת קהילתית המקשרת בין משטרת מרחב איילון לקהילה האתיופית בשכונות בחולון, בבת ים ובאזור, מציינת כי מבחינתה, אחד הדברים המיוחדים בתפקידה הוא הכרת התרבות וההיסטוריה של יהודים יוצאי אתיופיה. "אינני יוצאת הקהילה, אך מצאתי שהסיפור של הקהילה כפי שלמדתי במהלך עבודתי הוא מעורר השראה ומרתק. אני נכדה לניצולי שואה ומתחברת מאוד לסיפורי אובדן קרובי המשפחה והתלאות במהלך העלייה מאתיופיה לישראל".

במה שונה העבודה מול הקהילה האתיופית מאוכלוסיות אחרות שבהן טיפלת?

"בעוד שבמשך 27 שנים טיפלתי באזרחים ובאוכלוסיות ללא קשר למוצאם, כאן עברתי ואני עדיין עוברת תהליך של למידה – של מנהגים, תרבות והיסטוריה. לצורך כך ביצעתי ואני עדיין מקיימת מפגשים עם גורמים שונים כדי ללמוד עוד על הקהילה. באחרונה, למשל, עסקתי בנושא של אלימות במשפחה בפן הייחודי של הקהילה".

הדר מסבירה כי "עבודתי איננה יכולה להתקיים ללא שיתוף פעולה של גורמים בקהילה כמו ראשי ומנהיגי הקהילה. אני זקוקה לעזרתם וכשאני חוברת אליהם הדבר מוליד מגוון רחב של עשייה מול הקהילה, כגון מפגשים של גורמי משטרה עם תושבים, הקניית מידע בתחום המשטרתי, הרצאות, יום קהילה שעשיתי יחד עם מתנ"ס נאות רחל ועוד".

כיצד בונים אמון מול קהילה שנחלה אכזבה והוזנחה על ידי הממסד?

"התהליך של בניית האמון מתחיל מהמקום האישי שלי מול הגורמים האמורים ועם הזמן מתעבה. לפעמים זה מול קשיש, מבוגר, נער או ילד ולפעמים מול המנהיגים או הגורמים הרשמיים שמטפלים בו."

אילו כלים את נותנת בידי יוצאי העדה וכיצד הדברים באים לידי ביטוי בשכונת ג'סי כהן?

"אני עוסקת, ביו השאר, בהסברה. אנשים לומדים להבין שהמשטרה הינה גורם בקהילה ששותף לתהליכים רבים וכל אזרח רשאי וצריך לצרוך את שירותי המשטרה במידת הצורך, ללא מורא. אזרחים רבים, ללא קשר למוצאם, לא מכירים את תפקידי המשטרה ובעקבות כך קיימת תקשורת לקויה. לעתים הציפיות הן מוגזמות ומופרכות – אנשים חושבים שאנחנו קובעים חוקים או עונשים. חיכוך שלילי נוצר לעתים עקב אי הכרת החוק, תפקידי השוטר וסמכויותיו. ידע ריאלי מרכך מפגשים כאלה. השיטור הקהילתי עוסק רבות בהליכי מניעה וחלק מההליכים הללו הם ההרצאות והמפגשים הבלתי אמצעיים עם האנשים שעושים את העבודה. זה חשוב בכל מישור".

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

הדר מבקשת לציין כי "מטרת התפקיד שלי היא להניע תהליכים בקרב הקהילה והטיפול הפרטני הינו בשוליים, למרות שכמובן אינני אומרת לא ומנסה לסייע ככל יכולתי כמו גם לכל אזרח".

"לא משקיעים בבני הנוער"

ראטא, בן העדה האתיופית, בן 30 המתגורר בשכונת ג'סי כהן, מספר על הפעילויות הנעשות במרכזים קהילתיים: "יש לנו את המתנ"ס ועושים שם עבודה מדהימה", הוא אומר אך באותה נשימה מתאר תחושת תסכול העולה עקב ההזנחה בסביבת המגורים של תושבי ג'סי כהן, שם מרוכזת אוכלוסיה גדולה של בני העדה: "תראה את הסביבה שלנו לעומת ח-300. למה לא מפתחים כאן קצת גינות?". עוד מוסיף ראטא: "לא משקיעים בבני הנוער, הנוער משועמם ולכן הם עושים שטויות. באתיופיה, לא ידענו מה זה אלכוהול וסיגריות, פה התחלנו לעשן ובערב משיעמום שותים בירות ואלכוהול. השוטרים תמיד מחפשים אותנו אבל תראו כמה חבר'ה לבנים יושבים בגינות עד מאוחר ועושים שטויות. לפעמים אולי זה טוב שבאים לבקר אותנו בגינות, אם לא זה, אולי היו אנשים עושים יותר שטויות".

ראטא גם מציין את תחושת הניכור שחווים חברי הקהילה. "תחושת הניכור היא בעיקר מהרשויות במדינה. יש הרבה צעדים שעושים לטובת פתרון המצב, כמו המפגשים עם המשטרה שעוזרים לנו להבין את החוקים ואכן, אם בעבר היינו עושים מה שבא לנו, היום אנחנו חושבים פעמיים על כל דבר. נכון שרובנו לא משכילים וכיוון שאנו מרוויחים מעט, ההשקעה בילדים היא פחותה מהרגיל, אבל אני מאמין שצריך קצת סבלנות ולאט לאט המצב ישתנה. הכל עניין של מודעות והפניית תקציבים".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה חולון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר