עם הודעת ממשלת ישראל על הכוונה לסגור את מתקן חולות ולהתחיל במבצע גירוש של מבקשי מקלט, לפיו תגורש האוכלוסיה הסודנית והאריתראית לרואנדה, החלה יוזמה חדשה להחבאת מבקשי מקלט בבתים בישראל, ביניהם בתים של משפחות בחולון.
מטרת הפעילים במבצע הנושא את הכותרת "מסתור לפליטים בבית של אנה פרנק" היא לגייס משפחות שיהיו מוכנות בעת הצורך להחביא מבקשי מקלט מאפריקה ובמידה שמדינת ישראל אכן תיישם את תכנית הגירוש. יוזמת המבצע היא הרבנית הרפורמית סוזן סילברמן שמספרת כי הרעיון הגיע מפליט מאריתריאה, שבזמן שהותו במחנה הפליטים קרא את "יומנה של אנה פרנק" והאמין כי בישראל ימצא מקלט בחסות העם היהודי שבעצמו חווה נידוי וקשיי פליטים.
בחולון כבר הרימו את הכפפה מספר משפחות המוכנות לקלוט לבתיהן את מבקשי המקלט ויש שהגדילו לעשות וכבר תומכות בפליטים החוששים מן הגירוש ומאפשרות להם מגורים ומקלט.
רותי, תושבת חולון, העמידה לרשות זוג פליטים וילדם בן השנתיים את יחידת הדיור בחצר הבית. "יש לנו בית קרקע עם חצר די גדולה ובו יחידת דיור נפרדת. בני וכלתי גרו שם אך עזבו לביתם החדש. היחידה נותרה שוממה, חשבנו להשכיר אותה אך כששמענו על תכנית הגירוש, החלטנו להעמידה לטובת הפליטים".
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו:
רוצים להישאר מעודכנים?
רותי מספרת: "הזדעזענו מהכוונה לגרש את הפליטים, חזרנו לימים הנוראים של השואה שבהם גירשו יהודים ממדינה למדינה ולמעשה היינו כצאן לטבח. לכן, מיד יצרנו קשר עם ארגון קו לעובד ושם שאלנו על פליטים הזקוקים לעזרה. הרשימה היתה ארוכה אך ביקשנו את המקרים הקשים ביותר. נודע לנו על זוג עם ילד קטן ששללו להם את אשרות השהייה והם מועמדים לגירוש וביקשנו לקלוט אותם. כבר למחרת הם התייצבו אצלנו, ובהחלטה משותפת האישה החלה לעבוד אצלנו במשק הבית ואילו הגבר בנגריה המשפחתית הסמוכה לביתנו".
זוג הפליטים וילדם התמקמו ביחידת הדיור ולדברי רותי, "נוצרה בינינו כימיה נפלאה".
סיפורה הקשה של משפחת הפליטים המסתתרת בבית בחולון הוא אחד מיני רבים. הזוג מסודן מספר כי החיים במולדת באפריקה היו חיים טובים לאורך כל תקופת ילדותם ולא חסר להם דבר. הם התחתנו בגיל 20, אך לפני כעשר שנים החל המצב בסודן להידרדר. "כנופיות אלימות השתלטו על המדינה, המצב נעשה לא בטוח, בכל אזור שלט ארגון אלים אחר, אנשים נרצחו ונשים נאנסו, כבר לא היה בטוח ללכת ברחוב, ויום אחד החלטנו לברוח. סיפרנו למשפחות שלנו על ההחלטה והן חיזקו את ידינו ויצאנו לדרך עם צידה. ידענו שהמסע אל ישראל יהיה קשה ורצוף סכנות, אך שמענו מהרבה אנשים שישראל היא מדינה טובה והעם היהודי הוא עם נפלא שעוזר לכולם". בדרכם הם חוו תקיפות ונסיונות שוד של כנופיות, אך הצליחו להסתיר את מעט הכסף שהיה ברשותם ולאחר חודשיים, חצו את הגבול דרך מצרים והגיעו לישראל. "מכר סידר לנו דירה ועבודה בשכונת התקווה, החיים בהתחלה היו טובים, הצלחנו אפילו לחסוך קצת כסף ולפני שנתיים הבאנו לעולם ילד".
הצרות ניחתו עליהם בשנה האחרונה, וכך הם מספרים: "לפני חצי שנה, שללו את רשיונות העבודה ואת אשרות הויזה שלנו, והודיעו לנו שאנו מועמדים לגירוש. מאותו רגע אנו מסתובבים בין דירות של חברים עם תינוק בן שנתיים ואיננו יודעים מה לעשות. אנו לא רוצים לחזור לאפריקה, כי שם יהרגו אותנו. בסך הכל באנו להתפרנס ולחיות טוב ולא יותר מזה. למה שולחים אותנו למות שם?".
רותי, שנותנת מחסה למשפחה הצעירה, סיפרה על קורותיה ועל מצבם של פליטים רבים אחרים בישראל לכמה מחברותיה, ושתיים מהן הלכו בדרכה ואימצו אף הi משפחות פליטים. רותי מסבירה שאינה יכולה לחשוף את זהותה כיוון שהיא חוששת שמשטרת ההגירה תעצור את בני הזוג ותגרש אותם מהארץ. לדבריה, החלה בחולון התארגנות חשאית לעזרה לפליטים במטרה למנוע את גירושם לאפריקה. "כל יום אני מתפללת ומודה לאלוהים שהצלחתי לעזור למשפחה הזו ולעוד משפחות", אומרת רותי. "אני לא רוצה שהשואה שעברה עלינו תעבור עליהם. אני לא מבינה את הממשלה האטומה הזו, כיצד היא נותנת יד לגירוש של משפחות שלמות. אנו, העם היהודי שסבל רבות בגלות, הבטחנו לא עוד. כיצד אנו מעוללים זאת לעם אחר ושולחים את הפליטים הללו כצאן לטבח?".
