תפילות יום כיפוור

לאן נעלמו בתי הכנסת האשכנזיים בחולון?

אל מול פריחתם של בתי הכנסת הספרדיים, בתי הכנסת האשכנזיים בחולון מתקשים להשלים מניין ויותר ויותר מהם נאלצים להגדיר את בתי התפילה כמעורבים

לאן נעלמו בתי הכנסת האשכנזיים בחולון? למרות שבזמן הקמתה מנתה חולון רוב אשכנזי, בשנים האחרונות בתי כנסת אשכנזיים רבים הולכים ומתמעטים ממתפללים.

כיום פועלים בחולון בין עשרה לחמישה עשר בתי כנסת אשכנזיים שהולכים ומתרוקנים בעוד שלצידם פועלים 68 בתי כנסת ספרדיים אשר רובם גדושים במתפללים בכל ימות השבוע. כיום, חלק מבתי הכנסת האשכנזיים שעדיין פועלים הגיעו למצב שבו הם מתקשים להשיג מניינים בימות החול.

"המצב בבתי הכנסת האשכנזיים לא טוב", אומר תושב שכונת אגרובנק. "אני מתפלל לפעמים בבית הכנסת ישורון, ובדרך כלל האשכנזים שבאים לשם הם מבוגרים. בימות החול הם מתקשים להשיג מניין. אני בספק אם בית הכנסת הזה יהיה קיים במתכונתו הנוכחית בעוד עשר שנים". במרחק קצר משם נמצא בית הכנסת קדושי צה"ל הספרדי אשר מלא במתפללים.

בית הכנסת ישורון אינו לבדו. מדובר במגמה של ממש כאשר בבתי כנסת אשכנזים אחרים בעיר מתקשים לא פעם לארגן מניינים בימות השבוע. הסיבות לכך רבות ומגוונות. בזמן הקמתה הייתה חולון עיר עם רוב אשכנזי ופעלו בה קהילות דתיות אשכנזיות עשירות שהיו מזוהות עם תנועת המזרחי. במהלך העשורים שחלפו, התקשו מרבית הקהילות להביא דור המשך של מתפללים. חלק מן הצעירים נהיו חילונים, אחרים בחרו לגור מחוץ לחולון ועברו לערים רעננה ופתח תקווה, מה שהביא לכך שרוב המתפללים שנשארו היו המבוגרים.
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו:

להורדת האפליקציה באנדרואיד

להורדת האפליקציה באייפון

"התופעה הזו לדעתי התחילה כבר לפני 30 שנה", אומר יו"ר המועצה הדתית בחולון, עמוס ברנס, ומוסיף: "הילדים של האשכנזים עזבו ולא היה מי שימשיך את הדור הוותיק ואז למרבה הצער בתי הכנסת התחילו להתרוקן ממתפללים".

"היום אין כמעט אשכנזים בחולון"

"היום אין כמעט אשכנזים בחולון, פעם היו כאן הרבה יותר, אבל גם אז הם היו מעט", קובע בנחרצות מנהל המחלקה לתרבות תורנית בחולון, הרב אילן כהן. "אמי מספרת שלפני שישים שנה היו מגיעים ברגל אשכנזים מאזורים מרוחקים אל בית הכנסת הגדול וכבר אז היו שם הרבה מושבים פנויים. בית הכנסת ותיקים שברחוב העלייה השנייה דווקא כן היה מלא במתפללים באותן שנים, היום הרבה מהם ספרדים. בתי כנסת אשכנזיים מתרוקנים בעוד ערים, לא רק בחולון", קובע הרב כהן.

בעוד שבתי הכנסת האשכנזיים מתרוקנים ממתפללים, דווקא בתי כנסת הספרדיים פורחים. אחת הסיבות לכך היא שאשכנזים שאינם דתיים פוקדים הרבה פחות את בית הכנסת לעומת בני עדות המזרח אשר חלק גדול מהם שומרי מסורת. כיום בחולון רוב הציבור שפוקד את בתי הכנסת בתדירות גבוהה מורכב מבני עדות המזרח.
כתוצאה מכך, רוב בתי הכנסת האשכנזיים הפכו במהלך השנים להיות בפועל בתי כנסת מעורבים. ככל שחולף הזמן, אחוז המתפללים האשכנזים בבתי הכנסת הללו יורד, ובמקרים רבים רק בזכות המתפללים הלא אשכנזים שמגיעים אליו, בית הכנסת ממשיך להתקיים.

"אני הולך במשך שנים להתפלל בבית הכנסת 'היכל רפאל' למרות שאני לא אשכנזי", מספר תושב קריית שרת ומוסיף: "יש שם קהילה מעורבת עם אווירה דתית-לאומית נחמדה וזה מה שחשוב לי. בהרבה בתי כנסת ספרדיים בקריית שרת יש אווירה חרדית שאני פחות מתחבר אליה. לדעתי, צריך להיות מנהג אחיד לכל עם ישראל שיבטל את החלוקה בין אשכנזים לספרדים".

האם הספרדים משתלטים על בתי הכנסת

אולם, לעתים כניסת המתפללים הספרדים לבתי הכנסת האשכנזים המעורבים נתפשת כנסיון השתלטות בעיני המתפללים הוותיקים. כך, לפני מספר שנים קרה בבית הכנסת האשכנזי שבשיכון ותיקים.

בית הכנסת הוקם לפני 60 שנה על ידי קהילה אשכנזית דתית-לאומית של ניצולי שואה. במהלך השנים הלכה והצטמקה הקהילה המקורית עד אשר המשך פעילותו של בית הכנסת נותר בסכנה. כדי להצילו מסגירה, הגיעה אל בית הכנסת קבוצה של צעירים ספרדים שניסתה להחיות אותו באמצעות העברת שיעורי תורה במקום. ואכן, בית הכנסת בשיכון ותיקים חזר שוב להתמלא במתפללים ונראה היה שהכל בא על מקומו. אולם, אז הגיע סכסוך על אופיו של בית הכנסת בין המתפללים הוותיקים לקבוצת הצעירים עד לפתחו של בית המשפט.

הנהלת בית הכנסת טענה כי קבוצת הצעירים החלה לקיים שיעורי תורה במקום גם לאחר שעות הסגירה ולהרעיש בקולי קולות. לאחר שבית המשפט הוציא צו הרחקה למנהיג קבוצת הצעירים, נרגעו במקצת הרוחות. אולם, חברי בית הכנסת טענו כי אותם צעירים לא הגיעו לשם במקרה, וכי הם קידמו את האינטרסים של הקבוצות הדתיות בחולון אשר מזוהות עם ש"ס. "מדובר במקרה אחד", מסביר ברנס ואומר, "בשאר בתי הכנסת לא היו בעיות. המתפללים הספרדים מחזקים את בתי הכנסת שסובלים ממחסור במתפללים".

הציבור אשר פוקד את בית הכנסת בשיכון ותיקים ביום יום הוא מזמן לא רק אשכנזי והוא מורכב מכל בני העדות, דבר אשר גרם להקמת שני מניינים ביום כיפור – אחד בנוסח אשכנזי והשני בנוסח ספרדי. ביום הכיפורים האחרון התרחש אירוע לא נעים שבו תושב חולון בן 76 שהתיישב בחלקו האחורי של בית הכנסת, התבקש על ידי אחד המתפללים לצאת משם ולעבור אל המניין האשכנזי בגלל שאינו ספרדי. מנהל המחלקה לתרבות תורנית בחולון אילן כהן הביע את הזדעזעותו על המקרה והבטיח לקיים בירור.

"רוב האנשים שמתפללים בבתי הכנסת האלה הם מתפללים מזדמנים שפוקדים כמה בתי כנסת במקביל או כאלה שמתפללים במניין רק בשבתות. בבתי הכנסת הספרדים זה פחות קורה בגלל שיש בהם יותר מתפללים קבועים", מסביר תושב קריית שרת.

אבי מזרחי, גבאי בבי הכנסת ותיקים, ביקש לציין: "בבית הכנסת שלנו מתקיימת הרמונה בין המתפללים האשכנזים והספרדים. לפני שבע שנים נכנסו אל בית הכנסת כמה נערים מברסלב וישבו בקומה השנייה. אין קשר בינם לבין שאר המתפללים הספרדים אשר פוקדים את בית הכנסת בקביעות והם חלק מן הקהילה. למרות שרוב מתפללי בית הכנסת כיום הם ספרדים, כולל אני, אנחנו מקפידים על כך שהתפילה תתקיים בנוסח ספרד (האשכנזי) ולפי מנהגי האשכנזים. הרב שלנו הוא הרב אהרונסון שעד לא מזמן היה ראש ישיבת ההסדר בחולון".

ואולי התופעה הזאת היא חלק מסיפור גדול יותר שעובר בעשורים האחרונים על הציבור הדתי בחולון. בעוד שבעברה הרחוק הקהילה הדתית בחולון היתה ברובה המכריע מזוהה עם הציונות הדתית, כיום רובה נוטה יותר ויותר, גם לא באופן מוחלט, להיות מזוהה עם החרדיות הספרדית, דבר הבא לידי ביטוי למשל בכך שמפלגת ש"ס היא השנייה בגודלה במועצה עם חמישה מושבים, בעוד שלמפלגת הבית היהודי אין מושב אחד. למרות זאת, בשנים האחרונות קיימת פעילות של הציונות הדתית בחולון בשכונת נאות שושנים המפעילה גרעין תורני וישיבת הסדר שהוקמה כבר בשנת 2004.

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר