מימי זיו ובנה ליאור ז"ל בילדותו

אמו של ליאור זיו ז"ל: "איך אורזים חיים של ילד בן 19 וחצי?"

מימי זיו, תושבת חולון, אמו של ליאור זיו ז"ל, שנהרג ב-2003 במהלך פעילות מבצעית כאשר תיעד במצלמתו את פעולת גבעתי, כותבת בגעגועים לבן ששכלה

פורסם בתאריך: 18.4.18 10:42

ליאור שלי,

לאחרונה עברנו לדירה חדשה, שבה סידרנו לך ארון משותף עם הנכדים, בחדר שמיוחד עכשיו לך ולהם. כל החפצים שהעברנו מהחדר שלך לאחר מיון מוקפד מסודרים בארון ועכשיו, אני רגועה.

המיון לא היה קל. איך אורזים חיים של ילד בן 19 וחצי? מה עושים עם כל החפצים? מיינו, שמרנו מה שאנחנו רוצים לקחת איתנו ואת שאר החפצים הענקנו לבני המשפחה כפיסת זיכרון אחרונה. עכשיו, לכל אחד יש זיכרון אחר ממך: ליאור הילד הבלונדיני השובב, ליאור המתבגר המתופף, ליאור של המוסיקה והשירים, ליאור של המכנסיים הנופלים והבוקסרים המטורפים, ליאור של הכובעים והתיקים המיוחדים, ליאור החייל הצלם.

לי זה כל כך קשה. כמו למחוק אותך, להוציא אותך מהבית או מהלב. אני מסתובבת בחדר שלך ומדברת עם עצמי, הבגדים המקופלים לא זזו כבר שנים, הריח התאדה. אספתי לאט את כל החפצים שלך. כל חפץ והזיכרון הכואב איתו, אתה הרי נמצא בכל חפץ. מלטפת את הילקוט הצהוב שלך, את הבגדים הריקים, לכל חולצה סיפור, לכל זוג מכנסיים זיכרון, חולצות חדשות עם תוויות שעדיין לא נפתחו. והנעליים שלך שקשה לי לראותן, גדולות, רחבות, מכילות את כל גודל גופך והן דוממות. לצידן, נעליים קטנות בצבע כחול, נעלי "צעד ראשון" שקניתי לך ב"נעלי נעורים".

וכך נערמים החפצים הדוממים שלך. עוד קופסה גדולה של מצלמות, פילמים, תמונות וכל מיני אביזרים שאני לא מבינה בהם, של אהבתך הגדולה, הצילום. גם הקסדה  והמצלמה המפוצצת לרסיסים שהיתה עליך.

אני אורזת הכל וסוגרת בשקט. החדר מתרוקן. בני המשפחה אספו חפצים שלך עם זכרונות והרבה געגועים.

כואבת, זוכרת, מתגעגעת לעולמים,

אמא

"החפצים של ליאור"

הסרט "החפצים של ליאור", שישודר ביום  הזיכרון בערוץ 10, מתחקה אחרי החפצים של ליאור בבית החדש של משפחתו. ליאור זיו ז"ל נהרג בחוה"מ פסח 2003 במהלך פעילות מבצעית כאשר תיעד במצלמתו את פעולת גבעתי. הסרט חושף את אישיותו וסיפורו של ליאור דרך החפצים, וממלא את החדר המתרוקן מחדש. את הסרט ביימה והפיקה לימור סימון וצילם חברו הטוב של ליאור, ניר ממן, ששירת איתו ביחידת דובר צה"ל ונפצע באירוע שבו ליאור נהרג. כוחו של הסרט הוא בזווית האחרת שבה הוא מציג את השכול, באותנטיות הנדירה של בני המשפחה וביכולת של הצופה להתחבר אליו מכל מימד וזמן אפשרי.

עוד באותו עניין:

"הם דפקו לי בדלת בשלוש בלילה ואמרו: ליאור נהרג"

 

 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה חולון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר