את רוב יומו הוא מעביר מול חנות המכולת השכונתית, נתון לחסדיהם של עוברי אורח ובעל המכולת, שדואגים לו למזון. את הלילות הוא עושה בגינת אביב או בגן יוסף או היכן שלא מגרשים אותו. התושבים במקום כבר התרגלו אל ההומלס המקומי, אבל לא רבים מכירים את סיפורו. מה גורם לבנאדם, לוותר על הכל, לקום יום אחד ולעבור לגור ברחוב?
"קוראים לי יוריק ואני בן 40. אני אדם בלי בית ובלי משפחה. אני גר ברחוב", הוא מספר בכאב איך החיים לא הלכו כמו שתכנן וכעת הוא זרוק ברחוב ומתפלל שמישהו יציל אותו.
הוא עלה מרוסיה לפני כעשר שנים. "הכל היה נפלא שם, למדתי והיתה לי עבודה כמהנדס בחברת הרכבות. התחתנתי, אשתי ואני הבאנו לעולם שני ילדים והיו לנו חיים נפלאים". התפני לדבריו הגיעה יום בהיר אחד, כשאשתו החליטה: "הורי עולים לישראל ואני רוצה לעלות איתם".
"מאז אותו ערב שחור, כך אני מכנה אותו, החלו חיי להידרדר עד שהגעתי לכאן, לרחוב, ישן על ספסל בגינה, בלי עבודה ובלי משפחה", אומר יוריק.
"התנגדתי לרעיון לעלות לישראל, אמרתי לאשתי, מה חסר לנו כאן, יש הכל, חיים מאושרים, עבודה מסודרת – הכל! למה להרוס? אבל היא היתה בשלה ואני, שרציתי לשמור על המשפחה, הסכמתי בלית ברירה.
"אני זוכר את זה עד היום, ביום אחד כל החיים שלך משתנים, רגע אחד אתה בבית על מזוודות ולאחר כמה שעות אתה מוצא את עצמך במדינה זרה, בלי שפה ובלי עבודה, הכל חדש. בבית לא דיברנו עברית אך קיימנו את מנהגי החגים – לא יותר מכך, אז לא הרגשתי קשור יותר מדי למדינה אבל זרמתי עם אשתי".
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו:
משדה התעופה לקחו את המשפחה למרכז קליטה. "קיבלנו דירת שתי חדרים, דירה צפופה ולא נוחה אבל שתקתי, הכל בשביל שלמות המשפחה. במשך הזמן למדנו באולפן עברית אך הקשיים הכלכליים מנעו ממני לסיים את הלימודים וכך יצא שהתחלתי לחפש עבודה כדי שתהיה לנו רמת חיים נורמלית. בהתחלה ניסיתי להתקבל לרכבת ומסתבר שהתעודה שלי לא מספיק טובה והם לא צריכים. בלית ברירה עבדתי בשתי עבודות, בניקיון בבוקר ובשמירה בערב. בקושי היה לי זמן להיות בבית, לא היו לי חיי משפחה, רק עבדתי כל היום. לא ראיתי את האישה והילדים".
יוריק מספר שחיי המשפחה שלו נהרסו כאשר אשתו, שהשלימה את לימודי העברית, למדה הנהלת חשבונות והתקבלה לחברת היי טק, הכירה בעבודה בחור ישראלי, התאהבה בו ו"יום אחד הגעתי הביתה, מצאתי מכתב שבו היא כתבה שהנישואים הסתיימו והיא מצאה אהבה חדשה ועדיף שכל אחד ילך לדרכו. זה היה לפני חמש שנים, מאז אני ברחוב.
רוצים להישאר מעודכנים?
"לא היה לי היכן לגור, אז מצאתי ספסל בגינה, שם ישנתי. הלילה הראשון היה מאוד קשה, לא הצלחתי להירדם ובבוקר כשקמתי היו כמה שקלים על המדרכה. כנראה אנשים שמו לי. הלכתי לקנות קפה ועוגה וישבתי ליד המכולת השכונתית. כך סיגלתי לעצמי שגרה. לעבוד, לא היה לי טעם כיוון שגם ככה שנאתי את העבודה של שמירה וניקיון. זה לא היה ברמה שלי בכלל. עבדתי רק כדי להביא כסף הביתה".
על החיים ברחוב הוא אומר: "אני חי כהומלס ואי אפשר להגיד שטוב לי. התרגלתי למצב אבל אני רוצה להתאושש, להרים את הראש, לחסוך כסף לנסיעה לרוסיה חזרה, שם יש לי עתיד. יש לי חבר שהבטיח שייקח אותי לעבודות שיפוצים. אני אתחיל לעבוד אצלו עוד שבועיים ואחסוך כסף ואסע לרוסיה חזרה. פה אין לי עתיד. סתם התבזבזו לי עשר שנים מהחיים".
הוא מסרב לקבל עזרה סוציאלית מהרשויות. "יש בחולון אנשים טובים שעוזרים לי בכסף ואוכל. גם מהעירייה ניסו לעזור לי אבל אני לא רציתי לקבל עזרה. אני אשם ואני גאה מכדי לקבל עזרה. כל חיי עבדתי קשה, למדתי והגעתי למשרה מכובדת. כשהגעתי לישראל, הכל נהרס. עם ישראל גמרתי, לא רוצה קשר עם האישה שממנה התגרשתי, והילדים – אם ירצו לבקר, שיבואו לרוסיה. לכאן אני לא חוזר".
משרד הפנים
שיחזור לרוסיה מה הבעיה. מי מחזיק אותו בכוח. כרטיס לכיוון אחד ונגמר. שלום שלום.
לא מגלה
אבל אין לו מספיק כסף לחזור לרוסיה