ויינטראוב. מקרית שרת לירח
ויינטראוב. מקרית שרת לירח

בדרך לעשות היסטוריה: החולוני שינחית חללית על הירח

בגיל 31 תגיע החללית של יונתן ויינטראוב, בן העיר חולון, לירח. בשיחה עם "השקמה-חולון" הוא מספר כיצד בין כוסות הבירה והמפיות בפאב חולוני תוכננה החללית הישראלית שתעשה היסטוריה

פורסם בתאריך: 17.7.18 14:01

אם מישהו היה אומר ליונתן ויינטראוב בילדותו שבגיל 31 יגיע, או לפחות החללית שלו תגיע, לירח, יש מצב שהוא היה מאמין לזה כי מאז ילדותו התעניין ויינטארוב במדעים ובהמשך חייו התעסק בתחום הלוויינים. הראיה – היוזמה שלו ושל חבריו שהחלה לפני שמונה שנים כחלק מתחרות של גוגל, הפכה בשנה האחרונה למציאות של ממש ואם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, בחודש דצמבר השנה תשוגר החללית המזערית של עמותת Space IL אל הירח ותהיה לכלי החלל הישראלי הראשון שהגיע לשם. בכך תהיה ישראל המדינה הרביעית שהנחיתה כלי על הירח אחרי ארצות הברית, רוסיה וסין. ואיך הכל התחיל? ערב אחד בפאב בחולון.

המסע הישראלי אל הירח החל מחלום של שלושה מהנדסים צעירים שביקשו להגשים אותו: יריב בש, יונתן ויינטראוב וכפיר דמרי. לפני שמונה שנים החליטו השלושה להירשם אל התחרות של גוגל להטסת כלים לירח אשר נפתחה בשנת 2007 ובכך להגשים חלום. ויינטראוב, הנציג החולוני, גדל בחולון בשכונת קריית שרת ולמד בחטיבת הביניים יגאל אלון ובתיכון ק"ש. בימים אלה הוא לומד דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד קליפורניה.

שלושת המהנדסים הצעירים שלא היתה ביניהם כל היכרות מוקדמת אך היתה להם מטרה משותפת, נפגשו באחד הערבים לפני שמונה שנים בפאב ה"ברוני" בחולון, הממוקם כמה דקות הליכה מבית אמו של יונתן ויינטראוב, בן 31, שגדל בחולון. "חבר משותף הכיר בינינו", נזכר ויינטראוב ומספר על אותו ערב גורלי. "באותה הפגישה ב'ברוני בר' דנו בפרטים הראשונים של החללית, איך זה ייראה כשהחללית תנחת על הירח ועל התחרות של גוגל". בין כוסות הבירה והמפיות החלו השלושה לרקוח רעיונות ותכניות שיהפכו את חלומם למציאות, מה שהוליד בהמשך את עמותת Space IL.

החללית הישראלית הראשונה לירח. צילום: יונתן ויינטארוב

החללית הישראלית הראשונה לירח. צילום: יונתן ויינטארוב

בהמשך פגש את השלושה איש העסקים מוריס קאהן, שהתרשם מן הרעיון שלהם ותרם למיזם סכום של 100 מיליון שקל. היוזמה לקחת חלק בתחרות של גוגל הפכה בהמשך לפרויקט לאומי של ממש בשיתוף התעשיה האווירית ואפילו נשיא המדינה דאז, שמעון פרס ז"ל, נתן את ברכתו. אמנם מאז כבר עניין התחרות של גוגל ירד מן הפרק עקב קשיים של רוב הנבחרות לעמוד ביעד המתוכנן שהביאו לעיכובים חוזרים במועד הביצוע, אך המיזם של השלושה עתיד לצאת לדרך וממש בקרוב.

ויינטארוב מימין, עם הנשיא ראובן ריבלין ושותפו למיזם כפיר דמרי

ויינטארוב מימין, עם הנשיא ראובן ריבלין ושותפו למיזם כפיר דמרי

גם על Space IL עברו לא מעט קשיים בשנים הללו: יושבי הראש פרשו ממנה ואשתקד חבריה קראו לעזרת הציבור בבקשה לגייס כסף להמשך הפעילות. עד סוף השנה שעברה הצליחו בעמותה לגייס 55 מיליון דולר. "גם אם ננחת ראשונים, אנחנו לא מתכוונים להתעשר", הבטיח ויינטראוב לפני שש שנים בטור שכתב ל"מאקו", "כסף מהפרויקט זה לא הכיוון שלנו. מה שבאמת מעניין אותנו זה לקדם את החינוך למדע בארץ. ואנחנו באמת מתכוונים לתרום הכל למטרה הזו".

האם היו רגעים שלא האמנתם שזה באמת יקרה?

"בהתחלה, אך גם היום אני לא יודע להגיד אם החללית תנחת. עדיין יש סיכונים. היו נקודות קשות ולאורך הפרויקט גילינו שעשינו סטייה ושנדרש יותר דלק והיינו צריכים להגדיל את גודל החללית. מסתבר שחללית לא בונים בחצר האחורית של האקטון".



החיים מלאים בהפתעות ולפני שנה נפצע יריב בש בתאונת סקי בצרפת שהותירה אותו מושבת ומרותק לכיסא גלגלים לאורך תקופה לא קצרה. "לאחר תאונת סקי רצינית בצרפת וניתוח חירום, אני כעת מתאושש לאט בטיפול נמרץ בישראל ואמור בימים הקרובים להתחיל בתהליך שיקום", כתב בדף הפייסבוק שלו והוסיף כי אינו מתכוון להפסיק את העבודה על הפרויקט בשל כך. "אל חשש, נשים חללית על הירח ואחר כך נפתור גם את הבעיה הזו", כתב. בנוסף, בשבוע שעבר דיווח עיתון "דה מרקר" כי הוגשה תביעה בסך 4.3 מיליון שקל כנגד העמותה, היו"ר ואיש העסקים והמיליארדר קאהן והמנכ"ל לשעבר ערן פריבמן, בגין אי תשלום עמלות למגייסי התרומות כפי שהובטח להם. ייתכן כי התביעה הזו עלולה להביא להתפתחויות לא צפויות בפרויקט.

כאמור, אם לא יהיו בעיות של הרגע האחרון, בחודש דצמבר הקרוב תשוגר החללית הזעירה אל החלל אך תגיע אל הירח רק בחודש פברואר. הסיבה לכך היא קצב נסיעה איטי של החללית ביחס לחלליות רגילות שעושות אותו המרחק בתוך מספר ימים, וזאת בשל חיסכון באנרגיה. עם הנחיתה על הירח, יונף בו דגל ישראל. לאחר הנחיתה יועבר מידע על השדה המגנטי למרכז הבקרה במפעל של התעשיה האווירית. "יש לנו ניסוי מדעי יחד מכון ויצמן שבמסגרתו נבדוק את השדה המגנטי של הירח. אנחנו ניקח תמונות וסרטי וידיאו וגם נראה שלנחות על הירח זו משימה שלא עולה מיליארד דולר. אני חושב שזה יוכל לפתוח צוהר למשימות מבצעיות", מצהיר ווינטראוב ומקווה שהשיגור לירח יגרום ליותר ילדים להתעניין בלימודי מדע כפי שהיה בזמן ששוגרו חלליות ה"אפולו" לירח.

לאחר סיום הניסוי, יהיה זה גם סופו של הפרויקט שהחל לפני כמעט עשור מסביב לשולחן בתוך פאב קטן בחולון, ווינטראוב מסכם: "אני מקווה שאחד מהילדים של היום יבנה בעתיד את החללית שתחזיר את החללית שלנו לכאן".

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה חולון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר