פרופ' עודד אהרונסון מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת, מכון ויצמן

מחולון לירח ב-100 מיליון דולר: החללית "בראשית" בדרך ליעד

החללית הישראלית הראשונה שתגיע לירח נולדה בחולון. פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן, שמוביל את המשימה ההיסטורית, מספר מהי המטרה המדעית של "בראשית"

פורסם בתאריך: 13.2.19 15:10

לאחר קרוב לעשור של יוזמה ומאמץ, החללית הישראלית הלא מאוישת שחלק מהזכויות עליה הן מתוצרת חולון וזכתה באחרונה בשם מעורר ההשראה "בראשית", תמריא מכדור הארץ בשבוע הבא (בין חמישי לשישי) ותנחת על פני השטח המסולעים של הירח. לכשתגיע לקרבת הירח ותנחת על פניו, תחל החללית לבצע את משימתה המדעית. כאן נכנס לתמונה פרופ' עודד אהרונסון מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע, המכהן כמדען המשימה של החללית.

על אף שמדובר בהישג לאומי היסטורי, הרי שבבסיסו פרויקט זה הינו יוזמה פרטית שהגו שלושת מייסדי עמותת SpaceIL אשר הוקמה במטרה להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח, לעורר השראה ולעודד צעירים ללימודי מדע וטכנולוגיה. היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויונתן ויינטראוב שאפו להגשים את חלומם ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, אך SpaceIL הודיעה כי היא נחושה להמשיך במשימה.

ויינטראוב, הנציג החולוני, בן 31, גדל בחולון בשכונת קריית שרת ולמד בחטיבת הביניים יגאל אלון ובתיכון ק"ש. בימים אלה הוא לומד דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד קליפורניה. כפי שפורסם בראיון עם ויינטראוב ב"השקמה-חולון", שלושת המהנדסים נפגשו באחד הערבים לפני שמונה שנים בפאב ה"ברוני" בחולון, הממוקם כמה דקות הליכה מבית אמו של ויינטראוב. "חבר משותף הכיר בינינו", סיפר על אותו ערב גורלי. "ב'ברוני בר' דנו בפרטים הראשונים של החללית, איך זה ייראה כשהחללית תנחת על הירח ועל התחרות של גוגל". בין כוסות הבירה והמפיות החלו השלושה לרקוח רעיונות ותכניות שיהפכו את חלומם למציאות.

ויינטראוב. "לעודד ילדים ללמוד מדעים"

ויינטראוב. מקריית שרת לירח

בבניית החללית הושקעו כ-100 מיליון דולר, רובם גויסו מתורמים פרטיים ובראשם נשיא עמותת SpaceIL הפילנתרופ מוריס קאהן. נחיתת החללית "בראשית" על הירח, תמקם את ישראל במקום הרביעי ברשימת המדינות שהצליחו להנחית חלליות על הירח (אחרי ארצות הברית, ברית המועצות וסין). החללית תשוגר על גבי טיל "פלקון 9" של חברת SpaceX מקייפ קנוורל, פלורידה, שבארצות הברית, ומסעה יימשך כחודשיים עד למועד הנחיתה המתוכנן.

התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, מהמגזר הציבורי ומהאקדמיה. הבולטים שבהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע ובזק. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סילבן אדמס, סמי סגול, לין שוסטרמן וסטיבן גראנד.

מערכת המראות בחללית בראשית. צילום: מכון ויצמן

מערכת המראות בחללית בראשית. צילום: מכון ויצמן

כאמור, לכשתגיע החללית הנושאת את דגל ישראל לקרבת הירח ותנחת על פניו, היא תחל במשימה המדעית שלה. פרופ' עודד אהרונסון, המנהל המדעי של המשימה, אומר: "המטרה המדעית המרכזית היא למדוד את השדה המגנטי של הירח ולהבין את מקורו. לירח יש אמנם ליבת ברזל, כמו לכדור הארץ, אלא שהיא קטנה וקרה. לפיכך אין לירח שדה מגנטי גלובלי כמו שלנו, אך יש על פניו אזורים וסלעים, שמתאפיינים ברמות שונות של מגנטיות. למגנטיות זו עשויים להיות מקורות שונים, ואנו מבקשים, בנוסף למדידת השדה המגנטי עצמו, גם להבין את מקורותיו, כלומר, איך ומתי הוא נוצר".

שדה מגנטי – בעוצמות שונות – יכול להתקיים על הירח גם בסלעים מסוגים שונים. למשל, בסלעי מכתש – דבר שעשוי להעיד על כך שלפחות חלק מהשדה המגנטי של הירח נובע מהתנגשות אסטרואידים בירח, או אפילו מחומר מגנטי שמקורו באסטרואידים עצמם.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחולון? 

הורידו את אפליקציית "השקמה חולון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "השקמה חולון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת


פרופ' אהרונסון אומר שלמעשה, מדידת השדה המגנטי תחל עוד כשהחללית תהיה בדרכה לירח (כדי למדוד את השדה המגנטי של החללית) וכן כשהיא תהיה במסלול שמקיף את הירח, שבו כבר יורגש השדה של הירח עצמו. ב-15 הדקות של הנחיתה, יתבצעו מדידות מורכבות, שיאפשרו למדענים להבחין בהתגברות השדה המגנטי שנקלט במכשירי המדידה – כתוצאה מהתקרבות החללית לפני השטח וחליפתה מעל אזורים שונים.

בנוסף להובלת הניסוי המדעי המרכזי של מדידת השדה המגנטי, פרופ' אהרונסון סייע גם בבחירת אתר הנחיתה של החללית, לפי מגבלות בטיחות ותקשורת, כדי לאפשר נחיתה חלקה באזור שיתאים לביצוע המדידות והניסויים המדעיים.

החללית "בראשית" תכיל גם מערכת מראות ייחודית ("רטרו-רפלקטור") שסיפקה סוכנות החלל נאס"א, שתחזיר קרן אור לייזר בדיוק מהכיוון שממנו הגיעה. מערכת זו תאפשר למדענים למדוד בדיוק רב את המרחק בין החללית הישראלית "בראשית" לחללית של נאס"א שמקיפה את הירח  (LRO)– וכך למקם במדויק את החללית לאחר הנחיתה.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה חולון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר