הבוקר (ראשון) נהרגו ארבעה פועלים באתר הבנייה ביבנה לאחר קריסת עגורן. רק לפני חודש נהרג באותו האתר בתאונה עבודה איציק כהן ז"ל, תושב חולון, בן 30 במותו. "צר לי שמשפחות נהרסות בגלל רשלנות וחוסר תשומת לב לדברים קטנים שאמורים לטפל בהם", אומרת היום ל"השקמה חולון", אלמנתו ענבר, שנותרה עם שני ילדיהם הקטנים, בני שנתיים וחצי וכחצי שנה.
לפני חודש, בשעה 08:00 בבוקר, הגיע כהן אל אתר הבנייה ביבנה, במסגרת עבודתו כנהג משאית כדי לפרוק מטען. ככל הנראה בשלב מסוים מנוף הסחורה נגע בכבלי החשמל, וכהן התחשמל. הוא פונה אל בית החולים קפלן במצב אנוש וזמן קצר אחר כך הרופאים נאלצו לקבוע את מותו.
התאונה שאירעה היום ובה נהרגו ארבעה פועלים, מחזקת עוד יותר את תחושת הכעס שמלווה את ענבר, לצד הכאב הגדול, מאז מותו של בעלה. "אין ערך לחיי אדם", היא אומרת ל"השקמה חולון", "אני מאוד כועסת. אני כועסת על הרשלנות הזאת, על כך שהסיפור הזה יכול היה להימנע מזמן".
כששמעת על האירוע הזה היום, מה זה גרם לך לחשוב?
"זה החזיר אותי חזרה אחורה. כאילו שלא מספיקה הטראומה שלי. לשמוע על זה, זה לא פשוט. זה אותו מקום, אותו אתר בנייה, אותו מנוף. עצוב מה שקרה שם".
מאז הטרגדיה נאלצת ענבר מקבלת תמיכה ממשפחתה שמסייעת לה בגידול ילדיה. עד התאונה היא הפעילה עסק לעוגות, אך כעת נאלצה להפסיק את עבודתה. "חזרתי להורים שלי. אמא שלי עוזרת לי המון אבל הכאב הוא כאב עצום. אני לא מפסיקה לחשוב מה יהיה ואיך יהיה? איך הילדים יגדלו בלי אבא? שהשם ייתן לי כוחות. אני נשברת ובוכה הרבה. אני נמצאת עם חברות כדי לא לחשוב על זה, אבל זה לא באמת עוזר כי בלילה הכול חוזר".
"בלילה זה הכי קשה", היא ממשיכה, "הייתי רגילה לישון אתו בלילה, הוא היה עוזר לי עם הילדים ומרדים אותם. עכשיו הכול נפל עליי. אני לא יודעת איך זה לחיות לבד. אנחנו 14 שנה ביחד. זה קשה".
רוצים להישאר מעודכנים?
מה את אומרת לילדים? הם שואלים איפה אבא?
"כן. יש לי ילד בן שנתיים וחצי והוא מחכה לאבא שלו . פה עוד יותר נקרע לי הלב. בכל רגע הוא אומר: 'אבא בא אבא בא', ואני אומרת לו שאבא לא יבוא. אני משתדלת לא לדבר עם הילד על זה בכלל. אני רק אומרת לו: 'זה לא אבא. זה לא אבא'. אם הוא רואה אותי בוכה הוא מסתכל עליי מבוהל. אבל אני משתדלת לא לבכות, לא לדבר ולהגיד שום דבר עלינו".
לצד כל התחושות הקשות המלוות אותה מאז המקרה הטרגי, ענבר מצביעה גם על נקודת אור. "היחידים ששמרו איתי על קשר אלה הדיירים בפרוייקט המגורים שאליו עברנו. הם שולחים הודעות ומתעניינים, השאר ממשיכים בחיים", היא אומרת.
איציק כהן
כזכור, לאחר פרסום המקרה, הדיירים העתידיים של השכונה שבה התרחשה התאונה יזמו קמפיין של מימון המונים, והצליחו לגייס תוך זמן קצר סכום כסף לצורך תמיכה בענבר. "זה חימם לי את הלב ממש", היא אומרת ומוסיפה: "זה לא באמת יחזיר לי את בעלי, אבל מה שחימם לי את הלב זה שאנשים הזדהו איתי ושהיה להם אכפת ממני. קיבלתי מלא הודעות וכולם רצו לעזור לי. זה לא השכיח ממני את העצב או את הכאב, זה לא גרם לי להפסיק לבכות, אבל זה ריגש אותי שאנשים חושבים עליי ואכפת להם ממני".
ענבר סבורה שהתאונה הקשה שהתרחשה היום היתה יכולה להימנע, אילו היו מפיקים את הלקחים לאחר התאונה שבה שנהרג בעלה. "היו צרכים לסגור את האתר. היה אסור להם להמשיך כאילו הכול כרגיל. אבל אתה רואה שאין ערך לחיי אדם".
אתם קיבלתם תשובות על מה שקרה?
"לא. זה כל הקטע שלא ידעתי כלום. אתה מאמין שרק כשקראתי את הכתבה שלך הבנתי מה קרה? אני לא ידעתי ואפילו לא הבנתי מה היה. רק אמרו לי שזה קרה מהתחשמלות. אבל אני לא הבנתי בדיוק מה קרה. אתר הבנייה הזה ידע על כל הבעיות שיש. זה לא שזה חדש להם או משהו. הם ידעו שהייתה בעיית חשמל שהיו צרכים לסדר אותה".
בעלך דיבר אתך על החוסר בטיחות באתר?
"אני לא חושבת שהוא היה מודע לכל מה שקורה. הוא היהחוזר הביתה מהעבודה גמור מעייפות, עוזר במטלות הבית והולך לישון".
ענבר מביעה תקווה כי לאחר התאונה הקשה שהתרחשה היום, כל הגרומים יפעלו ובמלוא הכוח כדי למנוע את מקרה המוות הבא. "עצוב שעכשיו אנשים יתעוררו עכשיו ולא התעוררו קודם לכן. אני רואה שעכשיו זה נכנס למודעות ואנשים מבינים שיש פה מחדל".
אחר כך היא מבקשת לסיים במסר למשפחות של ארבעת הרוגי התאונה מהיום: "צר לי, כואב לי שמשפחות נהרסות בגלל רשלנות ובגלל חוסר תשומת לב לדברים קטנים שאמורים לטפל בהם. אני כואבת את כאבם".
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת
