רוב הסיכויים שהמשפחה אליה נולדתם תעצב את אישיותכם. זה לא משנה מתי עזבתם את הבית ופרשתם כנפיים, כמעט תמיד יישאר משהו מהקן שגדלתם בו, טבוע עמוק בדנ"א שלכם. הצלע הגברית במשפחת סבג מראשון לציון היא ההוכחה הטובה ביותר לכך, לאותה אחידות וזהות משפחתית רבת השפעה שניתן לראות בדמות העוסקים או אלה שעסקו במלאכת הצלת חיים כמצילים בחוף הים.
שלושה דורות של מצילים נמצאים אצל משפחת סבג: הסבא אליהו ז"ל היה מציל בתוניס וכשהגיע לארץ עבד בגן השלושה (הסחנה), אב המשפחה, מיכאל בן 68, יצא לפנסיה לפני שנתיים אחרי קריירה של 50 שנה כמציל, וממשיך מדי יום לפקוד את הים שהוא בשבילו כאוויר לנשימה, בעוד בניו ליאור בן ה-42, יניר בן ה-41 ואליקו בן ה-34, המשיכו את שושלת ההצלה ועובדים כיום כמצילים בחופי: ראשון לציון, בת ים ותל אביב.
"זו הרגשה עילאית שכולנו מצילים. זה כנראה מלמעלה, יש דברים שאתה לא יכול לתכנן", אומר מיכאל, אב המשפחה. 35 משנות קריירת ההצלה שלו, עבד המציל הוותיק בחוף ראשון לציון, הוא מכיר את כל המצילים, מזהה מקרי טביעה מבעוד מועד, ויודע מי יכול להיות מציל טוב ומי לא יחזיק מעמד. כיום, אחרי עשרות שנים של שהייה מול הים, יש רק דבר אחד שהוא רוצה: "אחרי הרבה שנים שלא הייתי עם אשתי רונית בגלל העבודה, היום אני כל כולי שלה".
אליקו סבג. צילום: פרטי
באותה סוכה שבה מיכאל עבד עד לא מזמן, נמצא היום בנו הבכור, ליאור. "גדלנו מגיל אפס בים, היינו עוזרים למצילים כבר מגיל צעיר עם משרוקית לכוון את קהל המתרחצים", אומר ליאור, ומיד לאחר מכן מוסיף: "זוהי הוויית חיי". יש להניח שאילו היה אומר זאת במערכת הכריזה של הסוכה, יכול היה לשמוע אותו אחיו יניר, שעובד כמה מאות מטרים ממנו בסוכה מס' 8 על חוף בת ים.
אהבתם של כל בני המשפחה למקצוע ללא ספק ניכרת. "זו עבודה רצינית עם אחריות. זה לא כמו שהיה פעם בסרטי הבורקס. ההצלה עלתה בכמה דרגות. זה חיי אדם", אומר יניר, ומוסיף בצניעות: "אני זוכר עד היום שבשנת 2011 זוג נסחף במים, וכשהגעתי למוקד הטביעה, הבנתי שהאישה בהריון. אחרי שהגענו לחוף, היא הודתה לי מאוד, ולא כל כך ידעתי מה להגיד כי בסך הכל זאת העבודה שלי. צריך שתהיה יותר הסברה בנושא כבר מגיל צעיר".
אליקו, הצעיר מבין האחים עובד כמציל בחופי תל אביב ומתגאה בעיסוק לא פחות מאחיו: "נולדנו לים, ואפילו כשאנחנו נפגשים, השיחות בינינו הם על הים, איך היה בעבודה את מי הצלנו ואיך הצלנו. זה משהו שעבר מדור לדור".
יניר סבג. צילום: שגיא פלדמן
הכל עד כה נראה מושלם. ההתרגשות, האהבה לים, התשוקה, אך בין השורות נראה שלא תמיד הכול נוצץ. מדבריהם של בני משפחת סבג ניתן להבין כי יש גם תקופות שבהן העבודה קודמת לכל. "יש לך ימים שאתה נשבר מעייפות כשאתה עובד במשך חצי שנה במשך שבעה ימים בשבוע, אתה מקריב את כל כולך למען העבודה", אומר יניר. ליאור מחזק את דבריו: "העבודה היא מאוד אינטנסיבית, אבל לומדים להסתדר עם זה. בחורף נמצאים בעיקר עם המשפחה".
הקשיים של הארבעה מתגמדים לעומת הסיפוק מעבודתם ונראה כי גם כשהם כבר עוזבים את סוכת ההצלה, היא לעולם לא עוזבת אותם. "לא מזמן אשתי ואני בילינו בחופשה בקאריביים והאונייה עגנה באחד הנמלים. הסתכלתי מסביבי וראיתי לפתע שני אנשים טובעים. בלי לחשוב יותר מדי שחיתי אליהם והצלתי אותם", מסכם מיכאל.
ליאור סבג. צילום: שגיא פלדמן
