לקראת בואה של השנה החדשה, האנשים המשפיעים בעיר מספרים ל"השקמה חולון" איך עברה עליהם השנה שהייתה תחת משבר הקורונה.
עופר אשקורי, פעיל חברתי ופעיל למען השוטרים: "ערבות הדדית היא הדרך להצלחה"
זו הייתה שנה מורכבת ומאתגרת בהיבטים הכלכלים והחברתיים. מצב כלכלי מאוד מורכב ובעייתי בגלל נגיף הקורונה, ומצב חברתי מורכב עוד יותר עם שסעים בחברה, מחלוקות, מריבות, חוסר פרגון והרבה שנאת חינם.
האירוע המשמעותי ביותר עבורי השנה זה שעשרות אלפי שוטרים, סוהרים וגמלאים התחילו לקבל תוספת שכר שמגיעה להם משנת 2006. זאת לאחר שאני וחבריי, גמלאי משטרה ושב"ס, נשות שוטרים, הובלנו מאבק ארוך ומייגע במשך שנתיים ארוכות מול משרד האוצר על אגפיו ופקידיו.
משבר הקורנה חיזק אצלי את ההבנה שערבות הדדית היא הדרך להצלחה ולפתרון בעיות רבות, חברתיות וכלכליות.
אני רוצה לאחל לכולם מה שאני מאחל תמיד: בריאות, אהבה, ערבות הדדית, אהבת חינם, נתינה, פרנסה טובה ואריכות ימים לכולם, לכל בני האדם.
עו"ד אורי אוסטין, פעיל חברתי בעיר: "הצדק לא תמיד מנצח"
השנה הייתה מורכבת ביותר. שנה בה ראש ממשלתנו נשאר בשלטון ובכך הוא הצליח להשלים את משימתו לכונן יחסים עם מדינות ערב, כאשר במקביל הוא מוביל את המלחמה באותו נגיף שגרם נזק כלכלי עצום למדינה. כל זאת כאשר עננת אישום פלילי מרחפת מעל ראשו. כאדם העוסק במשפט, אני לא מכיר בן אנוש שיכול להתמודד עם כל כך הרבה עוינות, השפלות וחקירות, ובכל זאת להמשיך לעבוד ולהטיב עם העם, כאילו אין חקירות בעניינו.
האירוע המשמעותי ביותר שחוויתי השנה הוא כאשר הודיע הפרקליט של זדורוב, עו"ד יורם הלוי, כי ישנה ראיה חדשה לזיכויו ובעקבותיו הוא ביקש משפט חוזר. כאדם העוסק במקצוע עריכת דין, אני נוכח בבתי המשפט, בעסקאות טיעון ובכל יום אני מזועזע מחדש. ישנם מקרים שראיות היכולות לזכות את הנאשם אינן קבילות, ישנם מקרים מסוימים בהם מסכימים על הסדר טיעון לאנשים חפים מפשע אשר פוחדים שייגזר דינם לעונש חמור יותר. על פי חוק לשכת עורכי הדין תפקידו של עורך הדין הוא לעזור לבית המשפט לעשות משפט. כנראה שהצדק לא תמיד מנצח.
משבר הקורונה לימד אותי שלא משנה מה יקרה, תמיד יהיו אנשים שלא יקבלו את השונה מהם. לדוגמה, בגלות האשימו את היהודים בפרוץ מגיפות, ובישראל מאשימים את החרדים והדתיים. כנראה שההדרה של השונה מאיתנו טבועה בגנום האנושי. ואם אמירות ארסיות כלפי השונה לא נאמרות בפה הן נכתבות בפייס.
יש לכל אדם את הכוח להכין את עצמו כיאות לשנה החדשה. לפיכך כולי תקווה ואאחל זאת לעם כולו, לקבל את האחר, להימנע מלחבוט בשונה מאיתנו, לחזור לזמנים של פעם בו "פני זקנים יהדרו", "גר יתום ואלמנה לא תענו", "כבד את אביך ואת אמך" ועוד חוקים חברתיים בו נתהדר "ספר הספרים" במשך 3,500 שנה, וכמובן, גם בריאות.
רוצים להישאר מעודכנים?
סוניה ביתשו, פעילה למען העצמה נשית: "עשיתי חישוב מסלול מחדש בחיי"
אין ספק שזו שנה מורכבת, מאתגרת, מחברת, משנה חיים. כשנכנסתי לשנה זו הרוב היה די מתוכנן. הרצאות שנקבעו, שיחות עם לקוחות, נגיעה בלבבות של אנשים רבים. ברגע אחד הכל התהפך, ביטולי הרצאות, סגר מוחלט וחוסר וודאות של מה מתרחש מתחת לפני השטח. מעבר לוירוס, נוצרה הבנה של מהם החיים. חיבור משפחתי יוצא דופן, התכנסות פנימית ובעיקר לדעת לנשום נכון. חישוב מסלול מחדש והבנה שהעולם כבר אינו אותו הדבר וכך גם אנחנו. שהחופש האמיתי הוא בנו. ביומיום שלנו.
עשיתי חישוב מסלול מחדש בחיי המקצועיים ומשם לפן האישי. הבנתי שהרצאות לא יהיו בתקופה הקרובה, זומים לא באו בחשבון כי הרצאה על סיפור חיים מורכב יש בה צורך אנושי לגעת ולהרגיש את הקהל. משם המשכתי לחיפוש עבודה כשכירה ואם כבר עבודה, אז שתגרום לי לסיפוק משמעותי ורגשי. הצלחתי לגעת באנשים בדרך קצת אחרת. משם העבודה הגיעה, עבודה מול ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים.
החיבור היה מיידי. עבורי זהו אירוע משמעותי מעבר למציאת עבודה שונה ואחרת ועם זאת דומה. אלא האמון בעצמי, שגם אחרת אפשר, באמונה גדולה במה שאביא עימי אל מול "קהל" שונה, מספק ומרגש כאחד.
התקופה הזו גרמה לי להתפכחות. התעוררות אל תוך עולם שבו יש צורך בנפש, בלחזק אותה, להאמין בה. ברגש. להאמין בנו שנדע למצוא את עצמנו גם בנקודות שונות ואחרות. לדעת לנטוע ערכים, דרך ארץ, בקבלת האחר. שאין כאן הבדלים בין בני האדם, לרגע כולנו אחד. ואולי בעצם לא לרגע. ומצד שני הכאוס המורגש באוויר, התמשכות הזמן אל מול הוירוס והזמן הלא נודע לסיומו. כאן העבודה הגדולה ביותר עם עצמנו ועם האחר. להרגיש פתאום את המשפחה והילדים אף יותר והצורך בקרבה והחיבוק.
להפיג בדידות ולדעת שישנה תמיכה רגשית. ללמוד את עצמנו תוך כדי תנועה איך אנו עומדים בשינויים דרסטיים ולהודות על החיים כאן ועכשיו. ולמה אנו ראויים. שבכל נפילה ישנה קימה, קצת אחרת, חזקה יותר.
בראש ובראשונה ארצה לאחל בריאות לכולנו, מעבר לגוף גם לנפש. היא עברה טלטלה גדולה בשנה זו. לדעת לסמוך על עצמנו, על האינטואיציות. דעת להודות על הקיים. על מה שיש. לאחל לקרבה בינאישית. לעזור לאחר, לראות את האחר ובכך לראות את עצמנו. לאהוב יותר, לחבק יותר, להוקיר תודה על משפחה, על חיים. לעצור את המירוץ הבלתי פוסק שלהם, ופשוט לנשום אותם. לחיי שנה טובה, בריאה, ומוצלחת לכולם.
