המידע המועט שנאסף עד כה על מחלת הקורונה מראה כי היא מכה חזק יותר לא רק בחולים עם מחלות ריאות, אלא גם ובעיקר בחולי לב. כיצד הקורונה משפיעה על תפקוד הלב? האם ישנן תרופות שניתנות ופוגעות בו? המידע עדיין חדש ורב הנסתר על הגלוי אך עם הזמן מתגלים עוד ועוד ממצאים חדשים. מנהל מכון הלב במרכז הרפואי וולפסון פרופ' רונן רובינשטיין עונה על שאלות שתמיד רציתם לשאול.
ממה שידוע לכם עד כה, אז מה למעשה הקשר בין מחלות לב לבין מחלת הקורונה?
"מתחילת המגיפה ידוע שחולים עם מחלות רקע, בייחוד אלו עם מחלות לב, ובעיקר חולי אי ספיקת הלב (שהלב כבר נפגע בעבר) רגישים יותר לפגיעה מווירוס הקורונה, חווים מחלה קשה יותר, ונמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה. הסיבה העיקרית הינה העדר 'רזרבות' להתמודד עם המצב החריף של הקורונה בדיוק כפי שגיל מבוגר מקטין את יכולת ההתמודדות עם המחלה".
מהי הפגיעה השכיחה ביותר בלב? הרבה מדברים על דלקת בקרום הלב. מהם הסימנים המזהירים?
"במרבית חולי הקורונה (לפחות 80%) מהלך המחלה הוא קל או ללא תסמינים כלל. בחולים אלו בדרך כלל לא מתבטאת מחלה לבבית. בחולי קורונה עם דרגת חומרה בינונית (לפחות מספר ימים של סימפטומים סיסטמיים כמו חום ממושך) ואף יותר בחולים הקשים מופיעים לעתים סימני פגיעה בשריר הלב (Myocardial injury) שניתן לאבחן בבדיקת דם. יחד עם זאת, מדובר לרוב בתגובה ל"סערה" שיוצרת מערכת החיסון ונצפית גם מצבי זיהום אחרים מחיידקים או וירוסים. דלקת זיהומית וירלית של שריר הלב (או קרום הלב) אינן שכיחות וזאת הוכח גם במחקרי MRI של הלב ואף בביופסיות מלב של נפטרים מקורונה שהדגימו שהסיכוי למצוא נוכחות וירוס בלב הינו נמוך. תופעה אחרת בעלת השפעה מזיקה על הלב והריאות הינה הנטייה המוגברת של חולי קורונה לפתח קרישיות יתר והיווצרות קרישים בייחוד בעורקי הריאה (תסחיף ריאתי), ולכן רוב המאושפזים ממחלה זו מטופלים בנוגדי קרישה.
אם הקורונה עוברת יחסית בקלות. האם עדיין תיתכן פגיעה בלב?
"מחקרי MRI לב ראשוניים שפורסמו במחלימים (מפרנקפורט) ובספורטאי קולג' (מאוהיו, ארה"ב) העלו חשד שתיתכן פגיעה לבבית סמויה במחלימים מקורונה. יחד עם זאת, מחקרי מעקב הראו שרוב הממצאים הינם ללא חשיבות קלינית ולכן רוב האיגודים הקרדיולוגיים בעולם אינם ממליצים על בדיקות מתוחכמות שגרתיות למחלימים. נכון הוא שכמו במחלימים ממחלות ויראליות אחרות, עלול להתפתח תהליך דלקתי מאוחר בשריר הלב או אפילו בעורקים הכליליים של הלב (גם בילדים וגם במבוגרים) אך שיעורו נמוך".
מהי ההמלצה בעצם לאנשים שהחלימו מקורונה ולא חשים בשינוי משמעותי. האם עליהם להיבדק בכל מקרה? להפחית בפעילות גופנית? או שהפגיעה בלב יכולה "להתפרץ" גם לאחר חודשים ארוכים מההחלמה.
"האיגודים הקרדיולוגיים בעולם, כמו המועצה הלאומית למחלות לב וכלי דם בישראל מדגישים שרוב המחלימים שהיו אתסמיניים או אלו שחוו תסמינים קלים ממוקמים (למשל אבדן חוש הטעם או הריח) יכלים לחזור לפעילות רגילה כ10 ימים לאחר החלמה. חולים שהיו במצב בינוני (מספר ימים לפחות של תסמינים סיסטמיים) מומלץ שייוועצו ברופא טרם חזרה לפעילות גופנית (ובדיקות נוספות ע"פ הצורך). למחלימים ממחלה קשה מתייחסים לחומרה כאילו כן סבלו מדלקת שריר הלב ולכן רצוי שיימנעו מפעילות גופנית מאומצת למשך 3-6 חודשים ויחזרו לפעילות רק לאחר בדיקת רופא ולעתים בדיקות נוספות (כגון אקו לב). ספורטאים תחרותיים או אלו העוסקים בספורט בעצימות גבוהה ושהחלימו ממחלה קלה מחויבים למלא שאלון מובנה ולהיבדק ע"י רופא ספורט או רופא מטפל, ובהעדר ממצאים יכולים לרוב לחזור לפעילות כשבועיים לאחר חלוף התסמינים".
ממה שידוע, האם יש קשר בין נטילת תרופות מסוימות במהלך המחלה לבין פגיעה בלב?
"המידע שהווירוס חודר לתאי הגוף דרך קולטן מיוחד שגם קבוצת תרופות מסוימת ליתר לחץ דם פועלת בו העלתה בתחילת המגיפה חשד שיש להימנע מתרופות אלו ואף הועלתה כסיבה מדוע חולי יתר לחץ דם חולים במחלה קשה יותר. יחד עם זאת כבר מתחילת המגיפה הובהר, שהנזק מהפסקת תרופות כנגד יתר לחץ דם גבוה לאין שיעור מהסיכון התיאורטי (ושאינו מובהק) בחולים אלו. נקודה נוספת חשובה היא שימוש ניסיוני ולא מוצדק שנעשה בתחילת המגיפה במגוון תרופות שלא הוכחו כמועילות ולחלקן עלולות להיות תופעות לוואי לבביות (למשל הפרעות קצב עקב שימוש בתרופה נגד מלריה מסוג הידרוקסיכלורוקווין). גם בביה"ח וולפסון נתקלנו במקרים כאלה ומאז למדנו אנו ועמיתינו כי מגוון תרופות שניתנו במחקרים השונים כטיפול 'אנטיביוטי' לווירוס הקורונה לא רק שאינן מועילות אלא סכנתן לעתים אף גדולה מהתועלת".
האם פגיעה בלב היא פגיעה בלתי הפיכה? נזק משמעותי ארוך טווח או שנראה שמדובר במשהו זמני שניתן לפתור אותו באמצעות טיפול יעיל?
"מוקדם עדיין לדעת מה יהיה האפקט של המחלה בעתיד על מגוון רקמות בגוף כולל על הלב. יחד עם זאת, כבר בשלב זה נראה כי מרבית מחלימי הקורונה לא יסבלו מנזק לבבי, לא בטווח הקצר וכנראה גם לא בטווח הארוך. לכן, בהיעדר פגיעה בשריר הלב אין התוויה לטיפול תרופתי כלשהו. חשוב להזכיר גם כי לפני מספר שבועות הועלה חשש לדלקת שריר הלב או קרום הלב שבעקבות החיסון לקורונה, עקב מספר מקרים בארץ של דלקות אלו שאובחנו בסמיכות לחיסון בארץ. יחד עם זאת הרושם שמתקבל במערכי הלב בארץ הוא ששכיחות דלקות לב אלו הינו נמוך השנה מאשר שנים עברו בגלל הירידה בתחלואה ויראלית בחורף זה (כולל שפעת) בעקבות השימוש הנרחב במסכות וריחוק חברתי. נכון לעכשיו, ולאחר מיליוני מתחסנים בישראל ניתן לומר שהחיסון בטוח גם ללב האדם, ומשרד הבריאות אף ממליץ לחסן מחלימים במנת חיסון אחת".
