לאחר תקופה מאתגרת במיוחד עבור לא מעט אנשים מנהלת השירות הפסיכיאטר במרכז הרפואי וולפסון ד"ר אירינה בריסקמן מספרת בשיחה עם "השקמה חולון" כי "חלה עלייה משמעותית בפניות למיון עם תחלואה נפשית".
תקופת הקורונה השפיעה רבות על אוכלוסיות שונות. בפרט אוכלוסיית הקשישים וניצולי השואה. תוכלי לספר לי על מקרים בהם נתקלת וכיצד התקופה השפיעה על רמות החרדה והדיכאון בקרבתם?
"השנה הייתה מאוד קשה גם לחולי הקורונה, גם לחולים הסובלים משאר מחלות וגם לכלל אנשי הצוות. חלה עלייה משמעותית בפניות למיון עם תחלואה נפשית. חולים הסובלים ממחלות נפשיות כרוניות החיים בגפם, הרגישו בתקופה זו בידוד, פחד וחוסר אונים שגרם להחמרה של המחלה.
האם היו אנשים עם עם התקפים חרדתיים שקשורים לקורונה?
"ניתן היה לראות מקרים בהם לחולים היו מחשבות שווא הקשורות למחלת הקורונה. לדוגמה, חולה במחלה נפשית חווה מחשבות שווא אשר כל העולם חולה בקורונה ורק הוא יכול לעזור ולהציל את כולם, חולה אחר היה בטוח שהוא חולה בקורונה ודרש להתאשפז. חוויתי עלייה משמעותית בתלונות על דיכאון וחרדה בעקבות הסגרים, הבידוד, אובדן הפרנסה והעבודה, חובות או גירושין. הייתה ניכרת עלייה בניסיונות אובדניים בקרב צעירים ומבוגרים. עלייה משמעותית של ניסיונות אובדניים בקרב קשישים עקב חרדה ודיכאון, הרבה מהם ניצולי שואה שאף טענו כי המצב הזכיר להם את השואה".
מה הטיפול הניתן לאותם אנשים?
"חולים עם בעיות נפשיות, נבדקו, אובחנו, מצבם הוסבר להם ולמשפחתם, הם קיבלו הפניות לטיפול תרופתי והופנו לגורמים הרלוונטיים (פסיכיאטרים/ פסיכולוגים/פסיכוגריאטרים). במקרה הצורך אושפזו בבית החולים וטופלו ע״י הצוות המקצועי או הופנו לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. אחוז מאוד גבוה מהחולים במחלקת הקורונה פיתחו חרדה או דיכאון על אף שמעולם לא סבלו מכך, ונזקקו לטיפול תרופתי או פסיכותרפיה תמיכתית. היו אף מקרים קיצוניים בהם חולי קורונה ניסו לברוח בעקבות הלחץ של הבידוד ונדרשה ההתערבות של כלל הצוות".
איזה מסר חשוב לך להעביר לכל אותם אנשים שחוו קשיים רגשיים במהלך התקופה הקשה?
"המסר לאותם אנשים שחוו חרדה, דיכאון שהם צריכים לפנות לאש מקצוע לאבחון וטיפול ולא להתבייש. הרבה פעמים סימנים של חרדה ודיכאון זה תגובה למצב שאנחנו נמצאים – מגפה עולמית. ובדרך כלל זה חולף".
