תוספת מזגן לדירה אולי נראית במבט ראשון כמו פעולה פשוטה ועניין פרטי, אבל בתנאים מסוימים היא נחשבת לתוספת בנייה לכל דבר לרכוש המשותף, ולכן טעונה אישור מדיירי הבניין.
זוג תושבי חולון בשנות ה-70 לחייהם (השם והכתובת שמורים במערכת) הופתעו לגלות יום אחד מזגן חדש, שהותקן על ידי שכנים בקיר חיצוני מול חלון חדר השינה שלהם, והפך מהר מאוד למטרד יומיומי: מנוע המזגן מרעיש ומחמם מאוד את סביבתו. העירייה, שמתברר כי טיפול בסייג הזה הוא בסמכותה, מגלגלת את האחריות לפיקוח על המקרקעין וזוג תושבים מחולון נאלץ לסבול ולהתמודד עם סירובה של העירייה לטפל בעניין.
הזוג פנה לעו"ד אורי אוסטין, אשר שלח מכתב לפיקוח על הבנייה בעיריית חולון ונענה כעבור יום כי "בבדיקת פנייתך נמצא כי אין מקום לבצע אכיפה פלילית בנושא. יש באפשרותכם לפנות למפקחת על הבתים המשותפים". "המפקחת", יש לציין, היא יחידה במסגרת משרד המשפטים, המוכרת יותר בשם "המפקח על המקרקעין".
במקרה זה עיריית חולון הגדירה את העניין כ"סכסוך בין שכנים", אולם באתר האינטרנט של הפיקוח העירוני מצוין כי הוא מטפל "במפגעי רעש, זיהום אוויר, הצבת מכשולים בשטח ציבורי, רוכלות ללא רשיון ומפגעים בשטח ציבורי המהווים סכנה לציבור".
מסביר עו"ד אוסטין: "זו פסיקה עקרונית עם השלכות רבות. יש כאן פתח להיתרים בדיעבד לבניית קירות, פלישה לגינות ועוד. ברגע שהעירייה מחליטה שתוספת בנייה בלתי חוקית אינה מחייבת אותה לאכיפה, אז כל אזרח יכול להשתמש בכך ולטעון שמגיעה לו הגנה מול פעולות אכיפה אחרות".
עו"ד אוסטין. מישהו בעירייה שכח את חוקי התכנון
מדוע תוספת מזגן נחשבת כאן לתוספת בנייה?
"כי על פי חוקי התכנון והבנייה, מדובר במזגן על קיר חיצוני. התוספת הזו משפיעה על מראה הבניין, על הרכוש המשותף ופוגעת בזולת, והיא גם בניגוד לתב"ע. בעלי המזגן התעקשו להתעלם מדרישות ועד הבית וקבעו עובדות בשטח, כלומר התקינו מזגן שגורם לחלון דירתם של הדיירים ממול לרתוח".
בפירוט הפעילות של הפיקוח לא מזכירים טיפול במקרה הנ"ל.
"נכון, אבל לעירייה יש אחריות לפעול לפי חוקי התכנון והבנייה ולא לפי מה שרשמו באתר, בדיוק כמו שצריך למנוע פיצול דירות ללא היתר, ולכן היא אמורה להיות אחראית לטיפול הולם גם במקרה הזה, בלי קשר למטרד שנגרם לשכנים".
ואכן בבדיקה שערכנו, סעיף 19 בחוק התכנון והבנייה מציין כי אסור להתקין מערכת מיזוג אוויר על קיר חיצוני הפונה לרחוב, ממש כפי המקרה הזה.
עו"ד אוסטין מוסיף שפנייה למפקחת על הבתים המשותפים מחייבת את הפונים באגרה של כ-700 שקל עבור הוצאת צו משפטי וגורמת לרבים להימנע מכך.
מעיריית חולון נמסר בתגובה: "הנושא נבחן לעומק על ידי מנהל המחלקה לפיקוח על הבנייה, אשר החליט לסגור את התלונה ולהפנות את המתלונן למפקחת על הבתים המשותפים. יצוין, כי החלטה על פתיחת או סגירת תלונה צריכה לעמוד במספר קריטריונים הנוגעים למדיניות הרשות המקומית כפי שאושרה במשרד הפנים, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, פסיקות, תקנות, יכולות האכיפה ואי ביצוע אכיפה סלקטיבית. המתלונן פנה אל היועץ המשפטי של ועדת המשנה לתכנון ולבנייה לקבלת התייחסות לעניין סגירת התלונה והפנייתו למפקחת, ויש להמתין לתשובתו".
