בתאגיד "מי השקמה" בחולון יצאו בקמפיין הסברה נגד השלכת מגבונים לאסלה. בתאגיד מסבירים כי בניגוד לנייר הטואלט שמתפרק במים, המגבונים הלחים אינם מתכלים וגורמים לסתימות בצנרת הביוב של הבניין, למפגעי ריח ולדליפות בצנרת הביוב העירונית. הביוב, אשר פורץ לסביבה, מביא עימו חיידקים ווירוסים נושאי מחלות, העלולים לסכן את הבריאות ולזהם את מי השתייה וחופי הרחצה.
האתגר שעימו מתמודדים בתאגיד אינו פשוט. השימוש במגבונים הפך להיות חלק מחיי היומיום והם משמשים כמעט לכל מטרה, החל משימוש לצרכים היגייניים ועד ניקוי חלונות, הסרת כתמים מבגדים וניקוי המקלדת. כך שלפעמים, מתוך הרגל או חוסר ידע, מושלכים המגבונים לאסלה.
הצריכה השנתית בישראל היא של כ-3.1 מיליארד מגבונים בשנה, כ-407 מגבונים לנפש. המגבונים מהווים כשליש מהפסולת המגיעה למכוני טיהור השפכים. העלות השנתית הישירה למשק מנזקי המגבונים המגיעים לביוב מוערכת בכ-12 מיליון שקל וזאת מבלי להביא בחשבון גם את הנזקים הנגרמים לאיכות הסביבה.
במקום להשקיע בפיתוח, הכסף נזרק לביוב
תאגיד "מי שיקמה" משקיע בכל שנה כ-4 מיליון שקל בשטיפת קווי ביוב ומוציא כ-2 טון מגבונים ביום מתחנת השאיבה ברחוב הלוחמים ביציאה מחולון ועוד כ-1 טון בשבוע בזמן שטיפת הקווים, וזה רק ממכון השאיבה בחולון.
מנכ"ל "מי שיקמה", אריק מולה: "לצערי, המצב היום הוא שאנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו ובמקום להשקיע כסף בפיתוח אנחנו 'זורקים' אותו לביוב. אנו מוצאים ממערכת הביוב מגבונים, מגבות, בקבוקים, קשקשים של דגים, כדורים, חומרי בנייה ועוד הרבה דברים שמקומם הוא לא בביוב. בחלק מהמקרים מדובר בחוסר תשומת לב כמו בהשלכת המגבון באופן אוטומטי לאסלה, ובחלק מדובר בוונדליזם לשמו".
בקבוקי פלסטיק שנזרקו לביוב והמפגע התברואתי
הבעיה העיקרית היא, כאמור, סתימת הביוב. רו"ח זוהר נוימרק, מ"מ ראש עיריית חולון ויו"ר הדירקטוריון של התאגיד, מסביר: "כאשר מדובר בסתימות בתוך מערכת הבניין, על התושבים לתקן את הסתימה על חשבונם אך כשהסתימות מתרחשות בצנרת הציבורית, התאגיד מתקן, כמובן על חשבון כספי התושבים, כך שהתושב נפגע פעמיים: גם סובל מאי נוחות, מריחות ומבעיות תברואתיות וגם משלם על התיקון, אז לא חבל?".
תערובת בטון בשוחת ביוב. סתימה קשה ומיותרת
בעיה אוניברסלית
בעיית המגבונים אינה בעיה מקומית, ערים גדולות בעולם מתמודדות עימה. על פי נתונים שפרסמה המחלקה להגנת הסביבה של ניו יורק, עלות הוצאת המגבונים ממערכות הביוב ברחבי העיר עומדת על 10 מיליון דולר בשנה. זאת ועוד, בשנת 2013 נגרמה הצפה ענקית של ביוב בלונדון בעקבות שפיכת שמנים וכמות אדירה של מגבונים לצנרת הביוב ולקח לעיר כשלושה שבועות להתגבר על המפגע. ברחבי העולם הוגשו תביעות לבתי משפט כנגד חברות המגבונים בשל הנזקים הנגרמים למערכות הביוב. ערים גדולות כגון ניו יורק, וושינגטון הבירה, סן פרנסיסקו, טורונטו, סידני, לונדון ועוד תבעו את יצרניות המגבונים.
שורה תחתונה, חישבו פעמיים מה אתם מורידים באסלה. הקפדה על פינוי פסולת כגון מגבונים, מגבות, בקבוקים, מוצרי פלסטיק וניילון, חומרי בנייה ועוד הרבה דברים שמקומם הוא לא בביוב, תיטיב עם איכות החיים של תושבי העיר.
