"אין בזה נחמה, אבל זה נותן תחושה של המון גאווה, כבוד והערכה", אומרים עופר ושרהל'ה, הוריו של מתן מרדכי ליאור ז"ל משדי חמד, לאחר שהתבשרו השבוע כי בנם יהיה אחד מ- 15 אזרחים שיקבלו את אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית, בטקס שייערך ב- 4 בספטמבר בבית הנשיא בירושלים.
מדובר במסורת שהחלה בשנה שעברה, על רקע סיפורי הגבורה הרבים והמרגשים מאז ה- 7 באוקטובר ובתקופת המלחמה בזירות השונות. האות מוענק לאזרחים שפעלו בגבורה יוצאת דופן תוך ערבות הדדית וחירוף נפש במגוון נסיבות ואירועים, לאחר שסיכנו באופן ממשי את חייהם מתוך תחושה של אחדות גורל במטרה להציל חיי אדם.
מתן, בן 35 משדי חמד, היה בנובה עם חברת ההגברה שבבעלותו. כשמחבלים החלו לפשוט על מתחם המסיבה, מתן פינה את עובדיו, חבריו ומבלים נוספים וסירב לעזוב את המתחם. רבים מהמשתתפים שניצלו היו אלה שמתן פעל לחילוצם.
על ה- 7 באוקטובר מספר אביו: "מתן היה זה שעלה על הבמה וקרא לכולם להתפנות מהשטח לאחר שהחלה מתקפת הטילים. התקשרנו אליו ולא הצלחנו לתפוס אותו. דיברנו עם חברה שלו שסיפרה שהוא הציל אותה ואת חברתה כאשר העלה אותם לרכבים. סיפרה שהוא נשאר להציל אנשים אבל שהוא בחיים, שהוא מעלה אנשים לרכבים ומוביל אותם למקומות מסתור. יש שורדים שבאו אלינו בשבעה ואפילו אחרי ואמרו שלא הבינו את גודל האירוע עד שמתן כרז להתפנות".
שרהל'ה מוסיפה: "בגלל שהוא היה בעבר מפקד בסיירת גולני הוא הבין שמדובר באירוע חריג. הוא מהראשונים שהבין את גודל הסכנה והחל לפנות אנשים מהמתחם. הוא התחיל לקחת קבוצות ברגל כדי להתחבא וכך הלאה, לקח כמה קבוצות לנחל גרר והציל אותם. היה זוג שראה שיורים בו, חשבו שהוא נהרג, אבל הוא נפצע, חזר לחפ"ק, שם חבשו אותו והמשיך לפנות אנשים".
עופר: "ניסיתי ליצור איתו קשר כל היום ולא הצלחתי. במהלך השבת הגיע אלינו חבר שלו מהמושב ואמר שהקימו משלחת חיפוש. התארגנו וירדנו לאזור והגענו למחרת לאזור הנובה, כאשר בשטח עוד היו מחבלים. ראינו את כל הזוועות שאפשר לראות. הצטרפתי לכוחות זק"א, הראיתי להם תמונה של מתן והם אמרו לי שלא מצאו אותו. זה הפיח בי תקווה שמתן מסתתר בחיים או אפילו נחטף. חיפשנו אחריו במשך חמישה ימים ורק ביום חמישי קיבלנו את ההודעה על מותו".
מתן מרדכי ליאור ז"ל, צילום באדיבות המשפחה
הוריו מספרים על הבן הגיבור שלהם: "מתן למד חקר המוח וסיים תואר ראשון, עזר לילדים חולי סרטן וילדים על הרצף, עשה מחקרים בנושא, אהב מאוד מוזיקה והקים את החברה שלו להגברה. הוא היה מאוד מפורסם בתחומו ואנשים אומרים שהוא היה גאון מוזיקלי. הוא היה מאוד צנוע, מלא שמחת חיים, עם המון נתינה, חבר נאמן ברמות מטורפות. כל חבר חשב שהוא החבר הכי טוב שלו, אנשים פשוט הלכו אחריו לכל מקום, איפה שהייתה המוזיקה שלו עם הרמקולים הגדולים שלו".
הוריו מספרים על משפט מצמרר שמתן אמר להם 3 ימים לפני ה- 7 באוקטובר: "אל תתאבלו על מותי, תחגגו את החיים". עופר: "ברגע שהוא אמר את זה צחקנו ולא הבנו מאיפה הוא מביא את זה ואחותו אמרה בצחוק שכאשר היא תמות היא רוצה שנבכה עליה. לא לקחנו את זה ברצינות, אבל לאחר מותו המשפט הזה קיבל משמעות אחרת לגמרי. לקחנו את המשפט שלו כצוואה. ברור שכואב לנו ואנו מדממים, אבל בחרנו בחיים ואנחנו עושים הכל כדי לדבר עליו ולהנציח אותו".
ההורים עופר ושרה'לה עם תמונת מתן מרדכי
ספרו על פעילויות ההנצחה לזכרו של מתן.
עופר: "חזרנו לאחרונה מנסיעה של חודש לארצות הברית וקנדה. השתתפנו במיצג של הנובה בטורונטו, הקרנו את הסרט לזכרו, דיברנו על האירועים של ה- 7 באוקטובר ומה שראיתי כשחיפשתי את מתן. סיפרנו את זה בבתי כנסת, מתנ"סים ועוד. היינו גם בניו יורק, אצל אנשים שהזמינו אותנו והיה לנו חשוב לדבר ולספר על מתן והחברים האמיצים שלו שירדו איתי לחפש אותו. יש לנו במושב אנדרטה לזכרו, הבנויה מעץ מברזל בגובה של 2.5 מטר. עץ כי הוא שירת בגולני, עם 7 פעמוני רוח, זכר למוזיקה שמתן כה אהב ולזכר ה- 7 באוקטובר, עם 35 שורשים שנגדעו, כמספר שנות חייו. אנחנו מספרים על מתן בקרב קבוצות, גם במתחם הנובה, גם בבתי ספר, משלחות מחו"ל ועוד. בכל מקום שאפשר אנחנו מספרים בהתנדבות על מתן. במתחם הנובה יש ציור בגודל שישה מטר של זריחה ושקיעה ששרהל'ה ציירה. חבר במושב הקים לאחרונה בוסתן לזכרו עם 30 עצי פרי. יש גינה בקאנטרי קלאב בכפר סבא שתיחנך לזכרו. אנחנו מנסים לפתוח כיתה למוזיקה לזכרו בבית ספר למוזיקה במועצה אזורית דרום השרון. אחותו הילה יזמה וייסדה את קבוצת "משפחות האור", המאחדת את המשפחות השכולות ממסיבת הנובה ופועלת להנצחת זכרם, חיזוק הקהילה ומתן חוסן, רווחה, תמיכה נפשית וחברתית וקידום זכויות, לצד פעילות ציבורית, הסברתית וערכית".
האנדרטה לזכר מתן מרדכי ליאור ז"ל, צילום באדיבות המשפחה
איך הרגשתם כאשר התבשרתם שמתן נבחר לקבל את אות הגבורה האזרחית מנשיא המדינה?
שרהל'ה: "אנחנו מאוד גאים בו, אבל המעשים שלו באותו יום לא הפתיעו אותנו כי הוא איש של נתינה מטורפת. כל הזמן באים אלינו אנשים ומספרים על מתן ואפשר לראות את זה גם בסרט לזכרו. חבל שהוא לא זה שמגיע בחיים לקבל את אות הגבורה. זה לא מנחם כי אין נחמה למה שקרה. אנחנו מספרים את הסיפור שלו בפני אלפי אנשים ומספרים כמה אנשים הציל, אבל עכשיו זה כבר לא רק הסיפור שלנו. זאת וועדה שקמה ולקחה עדויות מניצולים וקבעו. זה היה מאוד חשוב לנו, זה מרגש אבל זה גם כל כך עצוב וקשה. זה לא קל, אבל נהיה בטקס בבית הנשיא. זה מגיע לו ולכל אלו שהצילו אנשים".
עופר: "זאת גאווה עצומה שמהולה בעצב גדול. אנו הורים שמדממים והפצע לא מגליד, אבל הכבוד וההוקרה שמקבלים מהמדינה ומהממשלה זה חשוב לנו מאוד. הנשיא דיבר איתנו לא מעט וזה נותן תחושה של כבוד והערכה. אנחנו מנסים להמשיך לחיות על פי מה שמתן אמר, לחיות ולחגוג את החיים אבל זה קשה. האמירה שלו, ובמיוחד העיתוי שלה, מאוד קשים לנו, אבל זה גם מצפן עבורנו להמשך חיינו".
תגובות