"אלו שנתיים של געגוע עצום ואין סופי": דברים שאמרה השבוע רונית רחום, אמה של ניצן ז"ל, שנרצחה ב- 7 באוקטובר לפני שנתיים במיגונית רעים ביחד עם ארוסה לידור לוי ז"ל, לאחר שברחו לשם ממסיבת הנובה.
ניצן, שהייתה בחודש הרביעי להריונה, ולידור, נסעו למסיבת הנובה עם עוד חמישה בני משפחה כדי לפרגן לבן הדוד עומרי שהיה אחד ממפיקי המסיבה. מלבד ניצן ולידור נרצח גם דודה של ניצן, אבי סאסי, אחיה של האם רונית. ניצן ולידור הובאו יחד למנוחות בבית העלמין בפרדסיה.
ניצן רחום ז"ל עם הוריה, רונית ולוי. צילום פרטי
כאשר החלה מתקפת הטילים באותו בוקר נוראי וציבור המבלים התבקש לפנות את מתחם הנובה, נמלטו ניצן ולידור ברכבם. אבל בדרך נתקלו במחסום משטרתי שכיוון אותם למיגונית ברעים שהפכה למיגונית המוות, וזכורה בעיקר בשל מעשי הגבורה של ענר שפירא ז"ל. מתוך 29 אנשים ששהו בה, רק שבעה ניצלו וארבעה נוספים נחטפו לעזה.
ניצן הייתה בת 28 במותה. היא נולדה וגדלה בפרדסיה והותירה אחריה את הוריה, רונית ולוי ושלושה אחיה הצעירים ממנה: גיל, הצעירה ממנה בשנתיים, והתאומים עומרי ועופרי (בן ובת) בני 23 כיום. היא הייתה כאמור בחודש הרביעי להריונה, כאשר שבוע לפני כן קיבלה המשפחה את הידיעה כי מדובר בבן "ניצן ולידור היו ביחד שלוש שנים והתגוררו במושב גאולים", מספרת רונית, "הם התארסו אחרי שהיא נכנסה להריון אבל לא היה להם עדיין תאריך לחתונה, זאת בגלל שגיל כבר הודיעה שהיא מתחתנת וניצן לא רצתה לגנוב לה את הפוקוס אז היא ולידור החליטו לחכות עם החתונה. היא אמרה שאחרי שגיל תתחתן הם יודיעו".
ניצן רחום ז"ל, צילום פרטי
רגע לפני ציון שנתיים לטבח הנורא, מספרת רונית על בתה האהובה: "במשך שנים ניצן עבדה עם ילדים והיא בעלת תואר ראשון במשאבי אנוש וייעוץ ארגוני. היא הייתה מאוד אימהית, אכפתית ואחראית, נתנה הרבה לזולת, טובת לב. הייתה לנו בעבר מסעדה משפחתית בניצני עוז. היא הייתה מסיימת את יום הלימודים ועוזרת בטיפול באחיה, כמו אמא לכל דבר, או שהייתה מחליפה אותי במסעדה כדי שאלך לבית להיות עם הילדים. היא תמיד דאגה לבני משפחה וחברים בכל דבר שקורה, מי שהיה צריך עזרה היא הראשונה להיות שם. היא אהבה מאוד לטייל, לעשות קניות. היו לה המון חברות וחברים. תמיד ראשונה להיות בכל מקום, תמיד תמצא אותה בפארק עם ילדים. הייתה שומרת על שני ילדים ומסביבה עוד עשרה. זה לא הפריע לה. להיפך, היא אהבה את זה".
רונית מספרת על הרגע שבו התבשרו כי ניצן עומדת ללדת בן: "שבוע לפני השביעי באוקטובר הייתי איתה בסקירת מערכות ונודע לנו שזה בן. היא ולידור מאוד שמחו על ההיריון, ההורים שלו ואנחנו היינו בעננים. חיכינו מאוד לילד וכבר תכננו איפה הולכים לקנות ציוד. עד היום כואב לי שלא שאלתי אותה איך הם רוצים לקרוא לילד כי זה היה שלב מוקדם מדי. בשל מה שקרה, גיל דחתה את חתונתה בשנה וכיום היא בהריון בחודש שמיני. אם היינו יודעים מה השם שניצן רצתה לקרוא לבנה, כך גיל הייתה קוראת לבן שבבטנה".
כמו בני משפחות שכולות רבות, גם רונית מספרת כי הזמן לא מרפא ולא עושה טוב. "זה קשה מאוד. הגעגועים הם קשים. מתגעגעת מאוד לדבר איתה, להרגיש אותה, להריח אותה. החודש הזה של החגים הוא קשה מאוד עבורנו".
רונית החליטה כי את יום הולדתה של ניצן היא תחגוג כפי שניצן הייתה רוצה: "ב- 1 באוגוסט ניצן הייתה אמורה להיות בת 30. היא מאוד אהבה לחגוג את יום הולדתה, הייתה לוקחת יום חופש וחוגגת עם חברים ומשפחה ולכן החלטתי שאת יום ההולדת שלה נחגוג באופן מיוחד. ארגנתי עבורה מסיבת בריכה עם מעל 200 איש אצל אחי בחצר במושב גאולים, עם די.ג'יי ובר אלכוהול. מסיבה בלי ריקודים, אבל עם המון אוכל. אנשים נהנו בדיוק כפי שהיא רצתה שיהיה. היה חשוב לי שאנשים לא ישכחו את תאריך יום ההולדת שלה. שלא ישכחו אותה".
ניצן רחום ז"ל ולידור לוי ז"ל, צילום פרטי
אחד הדברים העיקריים שמחזקים את המשפחה הוא הפעילות למען הנצחתה של ניצן בקריאת הפארק הגדול בפרדסיה על שמה, תהליך שנמשך כבר מעל כשנה כפי שמספרת רונית: "מדובר בפארק קיים בלב פרדסיה שנקרא פארק פרדסיה. כבר מהחודש הראשון לאחר מותה רציתי להנציח אותה וחשבתי על קריאת גן ילדים על שמה כי היא טיפלה בילדים, אבל זה לא הסתדר. לאחר מכן עלה לי הרעיון של הפארק. זה היה כרוך בהרבה חבלי לידה, אבל לבסוף ראש המועצה הסכים ואושר במועצה שהפארק ייקרא פארק ניצן פרדסיה".
הפארק בפרדסיה, צילום פרטי
לאחרונה יצאה המשפחה בגיוס מימון המונים להשגת 300 אלף שקלים להקמת החלק החדש בפארק שישתרע על פני 750 מ"ר ויכלול הקמת מערכות ישיבה חדשות, שתילת עצים, פיתוח גינון והצבת שבעה כלי נגינה גדולים. רונית מספרת מהיכן שאבה את הרעיון: "ליד מיצג הנובה במיאמי ראיתי בפארק כלי נגינה גדולים ואמרתי שאני רוצה להכניס כאלו בפארק בפרדסיה. הראיתי את זה לאנשים במועצה וכולם עפו על זה. עד כה השגנו במימון המונים סכום של 150 אלף שקלים וחסר לנו סכום דומה כדי שנוכל להשלים את העבודות. היה לי רצון להשלים את זה עד ה- 7 באוקטובר הנוכחי או עד יום ההולדת שלה אבל לצערי לא הספקנו. זה יושלם במהלך השנה הקרובה. הבטחתי שכל שנה, ביום ההולדת של ניצן, אעשה הפנינג לילדי פרדסיה בפארק החדש, ללא תשלום כמובן".
רונית מספרת עד כמה ההנצחה הזאת מחזקת אותה ואת משפחתה: "בכל העצב והאובדן, מזה כשנתיים בדיוק, העשייה הזאת להנצחתה של ניצן בפארק מחזיקה אותנו ונותנת לנו משמעות עצומה. זאת הנחמה היחידה שלנו, בלעדיה היה לנו ממש קשה. כולם אומרים שיש לי עוד ילדים, אז מה? זה אומר שאני אשכח את ניצן? כל אחד עם העיסוקים שלו. גיל התחתנה ומצפה לבן, עומרי לקח על עצמו לעזור להמון משפחות שכולות ועופרי אוהבת לשיר ושרה בנובה והופיעה בטקס פרסי ישראל. כואב להם והם עוזרים לי ברגעים הכי קשים שלי. הראש עדיין לא מעכל, הגעגוע מאוד מאוד חזק".
תרומות עבור פיתוח הפארק לזכרה של ניצן, ניתן להעביר:
מימון המונים: https://giveback.co.il/project/85066
פייבוקס: https://links.payboxapp.com/SAGvwOgZbXb
תגובות