שירה, בת 30 מחולון, לא מפסיקה לחפש עבודה. היא מוכנה להשקיע וללמוד, היא מתחייבת לתקופה ארוכה, היא חרוצה, נעימה, אבל כל הדלתות נסגרות בפניה. הסיבה: היא פגועת נפש הסובלת מסכיזופרניה.
סכיזופרניה, "שסעת" בעברית, שייכת לקבוצת הפרעות נפשיות קשות, בהן החולה מבין ותופס את המציאות בצורה משובשת. זוהי אמנם מחלה כרונית הדורשת טיפול במשך כל החיים, אך במקרים רבים, הודות לטיפולים התרופתיים החדשים, ניתן לשלוט היטב בסימפטומים שהמחלה גורמת. הטיפולים מאפשרים לחולים לנהל אורח חיים תקין ופורה לרבות הנאה מהחיים.
מנערה שמחה שאהבה לרקוד, מוקפת חברות ובני משפחה, חלתה שירה בגיל 14 ואובחנה כפגועת נפש. חייה השתנו מקצה אל קצה ולאחר ארבע שנות ייסורים, שבמהלכן הופסקו הלימודים ושירה חוותה פחדים, חרדות, בכי ללא הרף ולילות ללא שינה, נמצאה התרופה שאיזנה אותה, אך היא נותרה בודדה – חברותיה וגם כמה מקרובי המשפחה התרחקו ממנה בזה אחרי זה. שירה לא ויתרה לעצמה, המשיכה ליטול את הטיפול התרופי, התרופות פעלו והשפיעו לטובה והיא הצליחה לסיים את התיכון במסגרת לימודי ערב. "זה אמנם לא היה פשוט", היא אומרת, "מבחינתי זה היה כמו לסיים תואר באוניברסיטה, אך זה ממש שימח אותי", היא מספרת.
שירה היא אישה שמחה, מלאת אופטימיות ואוהבת אדם, מלאת מוטיבציה, למרות מחלתה. היא מספרת כי לפגועי נפש קשה למצוא עבודה. רוב הבריות נרתעות מצמד המילים "מחלת נפש", ולכן שירה מצאה מקור פרנסה במפעל מוגן. "עבדתי שם שבע שנים והיה לי טוב, אבל תמיד תמיד רציתי להיות כמו כולם, רגילה, ולעבוד בעבודה רגילה". לכן, כבר לפני חמש שנים, בעקבות בקשתה לעבוד במקום עבודה רגיל, עברה ועדת שיקום שאישרה לה סיוע של מלווה תעסוקתית, שניסתה לסדר לה עבודה בשוק החופשי. "הנסיונות, ברוב המקרים, היו קשים", היא אומרת. "חוויתי אכזבות, דחיות ומילים קשות. בתחילה, המעסיקים מראים נכונות כי מובטח להם מענק ממשרד הכלכלה, אך לאחר תקופה קצרה, הם אינם מוכנים לסייע לי עוד, להסביר בקצב קצת איטי ולקבל את העובדה שלוקח לי יותר זמן להסתגל, להיקלט וללמוד".
בימים אלה שירה אינה עובדת, היא יושבת בבית ועל אף נסיונות התעסוקה הבלתי מוצלחים, היא לא אומרת נואש. "אני אשמח לעבוד מספר שעות ביום ואני מוכנה ללמוד כל דבר שיבקשו ממני", היא אומרת, "אני רק רוצה הזדמנות. אני יכולה לתרום לכל מקום עבודה. אני מסורה, דייקנית, לא מאחרת אף פעם, לא מעשנת ולא משוחחת בנייד בזמן העבודה", היא מעידה על עצמה בחיוך רחב וטוב, כזה שיהפוך לנכס של כל מקום עבודה.
