דו"ח הממונה על השכר, ערן יעקב, שהוגש היום (שלישי) לשר האוצר משה כחלון, מגלה כי חריגת השכר הגדולה ביותר מבין הרשויות המקומיות בישראל נמצאה בעיריית חולון.
מהדו"ח עולה כי 38 עובדי תברואה בעיריית חולון הגישו תביעה משפטית, שבה דרשו לקבל הפרשי שכר בעקבות עדכון ערך השעה, כך שחישוב ערך שעה יכלול תוספות שעה חורגות, אשר תשלומן התאפשר מכוח הסכם שנחתם בשנת 1999. במרכז התביעה עמדו רכיבי שכר כמו תוספת מאמץ, תוספת שעות תברואה ותוספת סיכון מיוחדת. כמו כן, מתוקף השינוי בערך השעה, ביקשו התובעים להכיר בזכאותם להפרשי שכר והפרשות סוציאליות ולהשלמת ההפרשות לקרן ההשתלמות והפנסיה הצוברת.
לטענת התובעים, העירייה כללה את המרכיבים בחישוב המשכורת הקובעת לפנסיה ואף התחייבה להכליל את התוספות בחישוב ערך השעה. בפסק דין מדצמבר 2016 דחתה השופטת את תביעת עובדי העירייה וקבעה כי "התוספות המדוברות באו לעולם במסגרת הסכמים 'מקומיים' וכי לא ניתן לדעת מהן ההוראות מכוחם, או האם נקבע בהם כי יש להכליל תוספת זו או אחרת במסגרת ערך השעה". עוד קבעה השופטת כי "לא הוכח כי כל אחת מהתוספות אכן שולמה בפועל לכל אחד מהתובעים בתקופה הנטענת". לפי נתוני משרד האוצר, בשל דחיית התביעה וקבלת עמדת הממונה על השכר, נוצר חיסכון של יותר מ-12 מיליון שקל. בכל זאת, נמצא כי חולון מובילה בחריגות השכר.
עוד עולה מהנתונים בדו"ח כי גם במכון הטכנולוגי חולון HIT אותרו חריגות שכר, כאשר עובד בכיר במכון קיבל גמול בגין תפקידו כרכז פרויקטים, למרות שעל פי הכללים תפקידו אינו אמור לזכות אותו בגמול. במסגרת הסכם הסדרה בהסכמה נקבע כי העובד ישיב סכום של כ-45,000 שקלי ברוטו אותו קיבל.
מעיריית חולון ומהמכון הטכנולוגי טרם התקבלה תגובה.
