חוזים והסכמים מלווים אותנו כמעט בכל שלב בחיינו – חוזה לרכישת או שכירות דירה, חוזה עבודה, חוזה התקשרות עם לקוחות או ספקים, הסכם לשיתוף פעולה עסקי וכדומה.
חתימה על חוזה מחייבת את החותמ/ת, לכל דבר ועניין ולפיכך, כל מילה חשובה ולכל משפט יש משמעות. באמצעות דוגמאות מחוזים שונים שאליהם נדרשתי בעבודתי, אציע דגשים לבחינת סעיפי החוזה. (כמובן: אין מדובר בייעוץ משפטי מכל סוג, ויש לקרוא היטב כל חוזה לגופו משפטית-מקצועית).
כללי: כל סיכום בין צדדים, ודאי כאשר מדובר בהתקשרות דיני עבודה, התקשרות מסחרית וחוזי מכר של מקרקעין, חשוב לתעד ולהעלות על הכתב. חלק מהדינים אף מחייבים שההתקשרות תהא בכתב. ככל שהחוזה ברור, מפורש ומפורט, יימנעו מחלוקות ואי הבנות בעתיד. רצוי תמיד להוסיף סעיף הקובע כי שינויים לחוזה יהיו תקפים רק כאשר שני הצדדים חותמים עליו, מראש ובכתב.
סעיפים יסודיים: לא ניתן לקבוע באופן גורף כי כל סעיפי החוזה הם יסודיים, אלא יש לציין באופן מפורש את הסעיפים הנחשבים ליסודיים. בטורים הבאים אתן דוגמאות ממשיות של תנאים מתוך חוזים, לצד המלצה לבחינה ביקורתית שלהם טרם החתימה.
דוגמה ראשונה: "נותן השירותים מצהיר כי ידוע לו שנהלים אלה מהווים חלק בלתי נפרד מהוראות חוזה זה, אף אם לא צורפו אליו בפועל". מומלץ לא לחתום על חוזה שמפנה לנספח או לכל מסמך שאינו מצורף לחוזה. יש לצרף בפועל את הנספח או המסמך, ולציין שהנספח מהווה חלק בלתי נפרד מהחוזה.
(המשך, בטור הבא)
