וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם". הדברים האלה מופיעים בפרשת השבוע "במדבר".
כולנו רקמה אנושית אחת, כאשר לכל אחד מאיתנו יש את הייחודיות ואת האיכות שלו. דבר שמחייב אותנו לראות באמת כל אחד ואחד, "לספור" כל אדם שנקרה בדרכנו.
לא לשפוט לפי צווי ומוסכמות החברה, לא לפי כוח ותדמית מתעתעים, וכולנו צריכים לתת הזדמנות לכל אדם, כי בכל אחד יש ניצוץ מיוחד ששייך רק לו. מתנה.
המפקד המדויק והמפורט של בני ישראל בפרשה מכוון לכך שכולנו שווים ובעלי ערך. לכן, לא סופרים אנשים במסות אלא אחת-אחת, אחד-אחד. כל אדם הוא עולם ומלאו וכל ניסיון לשפוט על פי הכריכה עלול לגרום לכם להחמיץ את הסיפור האמיתי והעמוק.
הפרשה המתארת את סדר מושבם של בני ישראל. כשם לכל עם ולכל חיל יש דגל משלו המייחד אותו ומעיד על תפקידו ולעיתים על ייעודו, כך גם כל אדם הוא ייחודי ויחיד עם עולם ונתיב משלו. באמצעות הדגלים במדבר כל שבט קיבל תפקיד וייעוד: שבט שכל דגלו תורה, שבט שדגלו עבודה, שבט שדגלו חסד ויחדיו הם מהווים שלמות.
אבל המסר הוא אינו על שבטים אלא על אנשים. לכל אדם יש תפקיד אחר חשיבות ודרך מיוחדת, ואין מי שאין לו דגל, שאין משמעות. על כל אחד מאיתנו מוטלת החובה ובאותה המידה הזכות, לשמור על הדגל שקיבלנו ולא להמירו בדברים אחרים שאינם לו, לא היגרר אחרי טרנדים חברתיים מתחלפים, ולא לנסות לחיות חיים אחרים.
ומי שלא מצא את הדגל ואת הנתיב. יש בינינו את אלה המתהלכים חיים שלמים בעצב, בעיניים כבויות, רחוקים מעצמם, לא מצליחים לבחור באמת במתנה שהעניק לנו האל – החיים. הסוד הוא לגלות ולדעת מהי תכליתנו, יכולותינו וכיצד כל אחד מאיתנו יוכל להגשים את עצמו וללכת בנתיב שקיבל. הדרך לשם מתחילה ביום שבו נקבל ונדע לראות ולאהוב את האחר.
בתאל בן דוד מטפלת N.L.P מאסטר ומרצה
יש לכם שאלות? אתם יכולים לכתוב לי [email protected]
או בטלפון 054-7507500 ואשמח לענות לכם
