"ונח היה איש תמים וצדיק בדורותיו", כך נכתב בפרשת השבוע "נח". בפרשה מתואר כיצד הבורא התגלה לנח, וסיפר לו על מה שעתיד לקרות ועל קיצו של העולם המתקרב.
מאותו הרגע שהבורא התגלה לנח ועד המבול עברו 120 שנה. לנח הייתה אפשרות לצאת נגד הגזרה, אם בבקשת רחמים על ישראל ואם בניסיון לשנות את התנהגותו של העם. אבל נח היה עסוק בבניית התיבה שתציל את משפחתו ואת החיות מהמבול ששטף את העולם.
בימים אלה, כשמגיפה הקורונה משתוללת בעולם, מטילה אימה ופחד, ניצבת מולנו הבחירה האם לדאוג לטובתנו האישית או האם לפעול לטובת הכלל.
הרב קוק כתב "כל מה שהאדם מתעלה יותר בצורתו הרוחנית מרגיש שהוא יותר את הערך הגדול של הרבים". המשמעות היא שככל שמתעלים רוחנית ניתן להכיר בכאב הזולת.
בימים אלו חשוב לנסות לפתוח את הלב. אני, באופן אישי, מאמינה שכאשר אדם אחר סובל הוא חשוב לא פחות ממני. לכן חשוב מאוד לצאת מאזור הנוחות ומהאנוכיות, לדאוג לזולת ולהושיט יד לאלה שמתקשים.
עבורי, הנתינה מפרה, מפתחת ומעוררת בי השראה. אומנם לכל אחד מאיתנו יש יצר אגואיסטי, אבל בעזרת תיקון ועבודה אפשר להפוך את האגואיזם לאלטרואיזם. הרעיון מאוד פשוט בבסיסו: לקחת את הרצון לקבל לעצמנו ולהפוך אותו לרצון להשפיע ולתת לזולת. התמורה גדולה: נתינה זו קבלה והיא המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול להעניק לעצמו, שכן כל מעשה טוב וראיית האחר הופכים אותנו לטובים יותר.
בתאל בן דוד מטפלת N.L.P מאסטר ומרצה
יש לכם שאלות? אתם יכולים לכתוב לי [email protected]
או בטלפון 054-7507500 ואשמח לענות לכם
