עבור רבים פתיחת שנת הלימודים היא כניסה מרגשת למסגרת חדשה ושינוי משמעותי באורח החיים. כמעט כל תלמיד, גם אם הוא ותיק במערכת החינוך, יכיר בימים הקרובים אנשי חינוך שילוו אותו ואולי אף יחוללו שינוי מכונן בחייו. עבור ילדי הגנים והחטיבה הצעירה, הזמן והקשב שיקבלו מהמחנכים עשויים להיות משמעותיים יותר מהזמן הפנוי של ההורה, הטרוד בקריירה תובענית.
באופן טבעי, הקשב המשפחתי והציבורי מרוכז בילדים ובצוותי ההוראה, אלא שהדיון החשוב על תפקידם הכל כך חשוב של ההורים גם בתוך מערכת החינוך נעדר מהשיח הציבורי. תפקיד ההורה המחנך לא עובר בפתיחת שנת הלימודים מהבית לבית הספר. חינוך הילדים ממשיך להיות באחריות ההורים גם לאחר ה-1 בספטמבר וגם בתוך בתי הספר.
מערכת החינוך יודעת, לפחות באופן הצהרתי, לספק כלים למעורבות פעילה של הורים: חברות בוועד ההורים הכיתתי והבית ספרי; האפשרות של ההורים להשפיע בשיעור של עד 25 אחוז על חומר הלימוד – זכות שמעטים מכירים וכמעט ולא מיישמים, והאפשרות לשתף את ילדי הכיתה בניסיון החיים ובעבודה.
היו מעורבים, אבל תנו גם יותר אמון וגיבוי לצוות
מעורבות ההורים במערכת החינוך היא כיום דלה, ובשפה החינוכית – טעונה שיפור. אל תתבלבלו בין מעורבות הורית לבין התערבות הורית, שכן כאן טמון חלק מהבעיה, הן מצד ההורים והן מצד אנשי ההוראה.
המושג "מעורבות הורים" (פרידמן ופישר, 2002) מבטא מגוון רחב של פעולות הנוגעות בעיקר להתארגנותם של ההורים בבית הספר ולאופי הקשר שלהם עם הצוות הבית ספרי. התערבות הורית, לעומת זאת, מתייחסת לתופעה שבה ההורים מהווים קבוצת לחץ פוליטית, הנתקלת בהתייחסות חשדנית מצד אנשי צוות ההוראה.
מעורבות ההורים נתפשת לרוב כחיובית, אבל המצב שונה כאשר אנשי הצוות החינוכי מרגישים שההורים מנסים להתערב יתר על המידה בפעילויות הבית ספריות, לעתים ללא שהתבקשו לכך, בצורה חסרת התחשבות ובאופן שאף עלול לאיים על מקומם. ההורים מצידם עלולים לפרש את הרצון הטוב של המערכת לשלב אותם בפעילויות השונות מתוך רצון לנצל אותם כספקי שירותים או כספונסרים ולא כשותפים בעשייה החינוכית.
הימים האלה, טרם שנת הלימודים, נועדו להכין את ילדינו לשנה החדשה, אבל הם גם זמן חשוב שלנו, ההורים, להיערך לקראת השנה הבאה. זה הזמן שלנו לבחור את הדרכים שבהן נהיה מעורבים בחינוך ילדינו, לסייע ולתמוך במורים, בגננות, במנהלים ובשאר צוותי ההוראה. עלינו לזכור לעשות זאת ברגישות, בהקפדה על התזמון ובהתחשבות ברגשות צוותי ההוראה כדי שנשכיל לפעול יחד בשותפות אמיתית ובאחריות משותפת למען עתיד ילדינו. כי רק יחד נעשה ונצליח.
