הכדורגל העולמי עמוס כיום בכספים במימדים בלי נתפשים, כאשר רק באחרונה מתבשלת עיסקה אפשרית: מעבר של כוכב ברצלונה ניימאר הברזילאי לצרפת, תמורת סכום של 225 מיליון אירו. כן, קראתם נכון: 225 מיליון אירו.
פעם, זה היה לגמרי אחרת. נכון, כל היבט בחיינו היה בעבר אחרת, אבל בכדורגל הישראלי שגם אצל כמה מקבוצותיו מככבים טייקונים שלא מהססים לשלוח יד עמוק לכיס, היה לגמרי אחרת.
כזה הוא סיפורו של קובי זיתוני, בן 66, הכדורגלן הכי טוב של העיר חולון בכל הזמנים. זיתוני גדל בחולון והחל לשחק בקבוצת הפועל, עד שהגיע לקבוצה הבוגרת ושם החל לככב בכל תפקיד כמעט: מגן, בלם, קשר אחורי ואפילו חלוץ בעת הצורך. רעמת השיער שלו הפכה לסמל מסחרי, והמרדף של קבוצות הליגה הלאומית (אז, ליגת העל) אחריו הלך והתעצם. זיתוני נזכר השבוע: "ממרומי גילי, אני עוקב כיום אחרי הכדורגל הישראלי וכמו כל כדורגלן עבר אחר, משווה למה שהיה בזמני. הכדורגל אמנם נשאר וטוב שכך, אבל ברור שהשנים החולפות, הזמנים שמשתנים והמציאות שהיא אחרת כיום – כל אלה תורמים לשינוי עצום מהכדורגל בזמני לזה של היום".
במה למשל?
"מכריי בפרט וחובבי הכדורגל בכלל יודעים ששיחקתי עד גיל מאוחר מאוד. רק כשהייתי בן 42, תליתי את הנעליים. אימנתי לא מעט וגידלתי בביתי דור יורש של שחקנים. מי משחק היום עד גיל כזה, או בכלל קרוב אליו? אחד השינויים הגדולים ביותר בכדורגל שלנו נעוץ בכסף הרב שמסתובב כיום בין הכיסים, ועל כך יש לי סיפור קצרצר: לאורך שנים לא מעטות כאשר כיכבתי בשורות הפועל חולון, רצו אותי בקבוצות הליגה הלאומית, שהיתה הליגה הראשונה אז, ובמיוחד בהפועל תל אביב. זה יצא לפועל רק בשנת 1977, כשעברתי ל'אדומים' ועשיתי שם קריירה יפה עם תארים וזימון לשורות הנבחרת הלאומית".
ומה היתה התמורה?
"זה בדיוק הסיפור. תמורת העברתי לשם, קיבלה הפועל חולון 12(!) שחקנים. אגב, מרביתם הפכו לכוכבים בקבוצה החולונית ושיחקו בה עוד הרבה שנים אחרי".
ואכן, במחצית הראשונה של שנות ה-70 היה זיתוני להיט, אבל "רק" בשורות הפועל חולון. ההצעות לחולונים זרמו מכל כיוון מהליגה הלאומית, אבל רק כשיצחק (איצ'ה) מנחם ז"ל הגיע לאמן את הקבוצה, הוא היה הראשון שהבין: מכירתו של זיתוני עשויה להביא לקבוצה החולונית כסף רב ושחקנים לא מעטים. תיאום מהיר עם מאמן הפועל תל אביב, יוסל'ה מירימוביץ' ז"ל, אז בשנת 1977, הביא לעיסקה הגדולה: זיתוני עבר לשורות ה"אדומים" תמורת 12 שחקנים שעברו לשחק בחולון.
שנים אחרות, ימים אחרים אבל נעים להיזכר, לא?
"כן, בהחלט. אתה יודע מה? אני ממש מתגעגע לימים ההם".
