מעיין לינב, מנהלתו לשעבר של מרכז המוזיקה שטיינברג בחולון, נפטרה אמש (מוצ"ש) לאחר מאבק ארוך ואמיץ במחלת הסרטן. מאות בני משפחה, מכרים וחברים ליוו אותה למנוחות היום (ראשון) אחה"צ בבית העלמין החדש באריאל. בקהל הרב שהגיע לחלוק כבוד אחרון ללינב נכחו גם ראש העיר חולון מוטי ששון, נציגי הנהלת רשת קהילה ופנאי ועשרות רבות מתושבי העיר.
לצלילי השיר "איזה עולם נפלא" החלה דרכה האחרונה של לינב, ילידת שערי תקווה, בת 38 במותה, שהניחה אחריה שני ילדים ובת זוג, שושי, שספדה לה: "מעייני שלי, כל מה שהיה לנו לומר, אמרנו כל הזמן. תודה רבה על 15 שנה של עונג איתך, אהבה גדולה, חברות אמיתית, כנות, צמיחה משותפת, למידה משותפת, התפתחות ועל הילדים המדהימים שלנו שבכל מה שהם עושים אני רואה אותך כל הזמן. מקווה שאת מרגישה שעשינו את כל מה שיכולנו כדי שיהיה לך כמה שיותר נעים בתוך כל הסבל וגם כשלא סבלת, סליחה אם פגעתי בך באיזושהי דרך.
"הילדים ואני מאוד נתגעגע אלייך, את חסרה לנו. את כבר לא נוכחת הרבה זמן. אני מרגישה את החום שבגופך… מעייני שלי, תנוחי על משכבך בשלום. לא כואב שם למעלה. לעולם לא נשכח אותך ונמשיך את הצוואות הקטנות שכתבנו עוד בחיינו. אני אוהבת אותך".
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו:
רוצים להישאר מעודכנים?
לאחר מכן ספד ללינב אחיה גיא שעל סף קברה תיאר את מסע חייה, אישיותה והתמודדותה עם מחלת הסרטן: "בחודש האחרון יצא לי להיות בין בית חולים לבית נסיעות לחו"ל והיה מאוד קשה לנסוע ולהסתובב ולחשוב שאת מתייסרת בייסורים…
"מעיין אחותי הקטנה נולדה בבית החולים תל השומר לפני 38 שנה, שם היא קיבלה את נשמתה, וכאילו קיבלה אפטר 38 שנה ובזמן כל כך קצר חזרה לבית חולים להחזיר את נשמתה. כולם הכירו את מעיין כי מעיין היית נשמה גדולה, תמיד דיברת בגובה העיניים והיית צנועה…
"מעיין אהבה את החיים, היתה שובבה, נהנתה מכל מה שהחיים יכלו לספק לה, היתה שחקנית כדורסל וטיילה הרבה בארץ ובחו"ל, היתה אלופה ברכבי ארבע על ארבע, השתתפה במלכת המדבר… באחד הוואטצפים האחרונים אני כותב לה: לא מוכן לוותר עלייך והיא כתבה, לא הולכת לשום מקום. היא היתה חזקה ולא ויתרה. מעיין נתנה מאבק קשה למרות שסבלה ייסורים קשים… הדבר האחרון שאמרה לי ביום חמישי, היא פתחה עין אחת, אמרה, למה דווקא היא ולמה כולם צריכים להישאר לבד – אמא, האחים, הילדים שלי ובת זוגתי. היא סיכמה ב'כוס אמק על העולם', ותסלחו לי על הביטוי. זכינו לקבל המון ממנה בחיים הקצרים, אני גאה שהיתה לי אחות כזאת. המורשת שלה תמשיך איתנו…".
אחיה דן אמר בדברי ההספד שלו: "נעמת לי מאוד, אנחנו זכינו בך בגיל 12. קיבלתי אותך מתנה מהוריי. הגעת אלינו לתקופה קצובה, מודל 79', אפילו הטלוויזיה החליטה לשדר לכבודך בצבע. קיבלנו את השלום ואת הזכייה באירוויזיון והכל בזכותך. בחייך היית סמן ימני לאיך טורפים את החיים… בזכותך זכינו להכיר חבורה מופלאה של אנשים. תודה לכל הנשמות שעזרו לנו, תודה לכם".
שרה, אמה של מעיין לינב, נפרדה ממנה במילים: "ילדה שלי, אוהבת אותך. כל יום קצת יותר רוצה לשמוע את קולך, לראות אותך יוצרת, פותחת לבבות של כל מי שהכיר אותך, מטיילת בונה ואוהבת. כל יום קצת יותר אני אוהבת אותך המון. תנוחי על משכבך בשלום".
