חודש לפני יום הולדתה ה-33 הכריעה מחלת הסרטן את לורין משה מחולון, אם לבן ובת, בני ארבע ושנתיים. זאת, כשנה לאחר שיצאה במכירת נעלים בעיצובה כדי לממן טיפול רפואי בארצות הברית שעשוי היה להציל את חייה.
במהלך ההריון השני שלה, גילתה לורין כי היא סובלת מסרטן השד ברמה 3. היא עברה טיפולים כימותרפיים בזמן ההריון והתגברה על המחלה, אבל לאחר זמן קצר הסרטן תקף אותה בפעם השנייה, במוח ובעמוד השדרה.
לאחר שהבינה שאין בארץ טיפול שיכול להציל את חייה, היא החלה לאסוף כספים באמצעות מכירת נעליים בעיצובה כדי לממן את הטיפול בניו יורק שעמד על סכום התחלתי של 200,000 דולר.
אך המאמצים לא עזרו, ולפני חודשיים העלתה לורין פוסט ברשתות החברתיות שבו כתבה "אני מאמינה בחיים ואני עדיין על הרגליים, ואני פה כדי להישאר. לפני שנה ושבוע חודשים קיבלתי את הבשורה, בשבוע 17 להריון, סרטן שד קשוח. השאלה הראשונה שלי הייתה ומה עם העוברית? והתשובה הייתה אפשר להשאיר. אני לא מאמינה, בוכה עשר דקות ומתמלאת אופטימיות".
בהמשך כתבה: "יומיים אחרי הבשורה אני מתחילה כימו. 15 טיפולים אינטנסיביים במשך חמישה חודשים, לידה, כריתה מלאה, ויש יצאנו מזה".
רוצים להישאר מעודכנים?
בסיום הפוסט כתבה לירון: "אני מדמיינת את אריאל כלה, את עומרי חתן, ואותי עוד כמה שנים בטיול משפחתי של החיים. אני מצליחה לדמיין ולראות עתיד, בעל מושלם, שני ילדים מהממים ועכשיו, תשעה חודשים אחרי, הכל מהתחלה. שוב מצאו בשד הכרות, שוב יש התדרדרות במוח ובגב, ושוב מתחילים סבב הקרנות, שוב קרחת ואני, אני פה אני רוצה להיות פה, מה נשאר אם לא להילחם? אני מאמינה בחיים, אני עדיין על הרגליים ואני פה להישאר".
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אלוהים. כמה עצוב… יהי זכרה ברוך
ורד
עצוב מאד ילדים ללא אמא
יהי זכרה ברוך
ת.נ.צ.ב.ה
ל
נשמתה צרורה בצרור החיים