חיים בסרט: מה נשאר מאימפריית הקולנוע של חולון?

בעיר שבה אין בית קולנוע אחד, פעלו בעבר לא פחות משישה אולמות שמרביתם הפכו לחורבות שוממות. אז ועכשיו: מסע בעקבות בתי הקולנוע המיתולוגיים

פורסם בתאריך: 5.10.17 13:49

העיר חולון מונה קרוב ל-200 אלף תושבים ולמרות זאת, לא פועל בה בית קולנוע אחד, למעט סינמטק חולון הקטן. לא תמיד היו אלה פני הדברים, בעבר פעלו בעיר שישה בתי קולנוע משגשגים. מה קרה לאותם בתי קולנוע? מדוע הם נסגרו? מהו מצבם כיום? האם יש סיכוי שבזמן הקרוב המסך הגדול יחזר לעיר? יצאנו למסע אחרי הסיפורים של בתי הקולנוע המיתולוגיים בעיר, בלי הפסקת פרסומות.

קולנוע ארמון

ארמון. ראשון בתי הקולנוע בחולון

במאי 1945 נחנך בית הקולנוע הראשון בעיר. למעשה, היה מדובר ב-900 מושבים תחת כיפת השמיים ברחוב שנקר, שעליהם התיישבו נרגשים תושבי העיר שהגיעו לפתיחה החגיגית ב-29 במאי 1945, בשעה 20:15 לצפות בהקרנת הסרט הרוסי "שש שעות אחרי המלחמה".

תחילה פעל בית הקולנוע רק בחודשי הקיץ ולאחר שנים מספר נבנה לו גג ומאז קיבל את צורתו המוכרת כ"קולנוע ארמון". בימים ההם קולנוע ארמון היה מוקד בילוי כמעט יחידי בחולון, נקודת מפגש של צעירים שישבו על הברזלים ממול או נכנסו לקנות דבר מה מהקיוסק ששכן בכניסה. בשנים שלאחר מכן נפתחו עוד בתי קולנוע בסביבתו הקרובה של "ארמון" וכך התחרות על כל כרטיס וכרטיס נעשתה קשה יותר.

"ב'ארמון' ראיתי את הסרטים 'חלף עם הרוח' ו'חתולה על גג פח לוהט'", מספר ציון מורד, תושב העיר והבעלים של "פיצה סירוקו" המיתולוגית: "היו מביאים אל 'ארמון' גם את להקת האינדונזים הזרים". כמקובל באותן השנים, בסביבת בית הקולנוע התאספה כנופיה בשם "קומנדו ארמון" שחבריה המתבגרים היו מציקים לעוברים ושבים, אך גם הם לא הפריעו לבת חן בר- גוטפריד, תושבת חולון ותיקה, ללכת לצפות ב"כל הסרטים ה'אינים' בקולנוע ארמון. ראיתי שם את סרטי 'אסקימו לימון' וגם את המופעים של 'הגשש החיוור' וכולנו צחקנו".

הסוף:  "ארמון" שכן מראשית ימיו בחולון בדרך מרכזית בעיר, עד שבסוף שנות ה-70 היתה זו התחנה האחרונה של מרבית קווי האוטובוס שהגיעו מתל אביב. בית הקולנוע הצנוע יחסית, על מושבי העץ שלו, לא עמד בסטנדרטים החדשים של שנות ה-80, פחות ופחות קהל הגיע אליו, בהמשך הוקרנו בו בעיקר סרטי ילדים, עד שנסגר באמצע שנות ה-80, רגע לפני הופעתם של הקניונים עם רבי הקולנוע.

מה כיום? במשך שנים הושכרה חזית הבניין ופעלו בו החנות דלתא, ובהמשך גם עסקים שונים עד שבשנת 2011 נמכר המגרש כולו ליזם שעתיד לבנות עליו בניין מגורים רב קומות, תוך הבעת נכונות לנסות ולשמר את העיצוב המקורי של חזית הבניין. יומיים לאחר שפורסמה תכנית זו, התרחשה שריפה שכילתה את מבנה הקולנוע מבפנים וגרמה לקריסת גגו. באוגוסט השנה הוצבו במקום שלטים מטעם העירייה עם פרטי תכנית הבנייה. כפי שמסתמן כעת, אם לא יצוצו התנגדויות ויקבלו כל האישורים, בעוד מספר חודשים יחלו עבודות ההכנה לבניית בניין המגורים המפואר.

קולנוע מגדל

מגדל. קטן עם הרבה "בורקס"

בשנת 1947, שנתיים אחרי חניכת קולנוע "ארמון", החליטו משקיעים לפתוח קולנוע חדש שיתחרה בו. באותן השנים סרטים היו עסק די רווחי, וכמעט כל יזם היה מעוניין להשקיע בסרטים ובבתי קולנוע. כך נחנך לו בקרן הרחובות ההסתדרות-ויצמן בקצה שכונת קריית עבודה, בית קולנוע ושמו "מגדל".

האולם של "מגדל" היה קטן בהרבה ביחס לאלה של של בתי הקולנוע "ארמון", "רינה" ו"סבוי". תושבים מספרים שבבית הקולנוע הזה נהגו בשנות ה-70 להקרין את מיטב סרטי הבורקס של אז וגם שוברי קופות אמריקאיים כמו "אקספרס של חצות", "הלנה מטרויה" ו"עשרת הדיברות" הוצגו בבית הקולנוע הצנוע.

הסוף: קולנוע מגדל נסגר בסוף שנות ה-80, בתקופה שבה פרצו לתודעה ספריות הווידיאו והכבלים הפיראטיים שנגסו בקהל חובבי הקולנוע. באופן אירוני העסק שנפתח במבנה הקולנוע הסגור היה ספריית "ענק הווידיאו" שגם היא הספיקה בשנת 2007 להתחלף בסניף של חנות נעליים.

מה כיום? לפני כעשר שנים עברה חזית מבנה הקולנוע שיפוץ יסודי אשר מקנה לו את מראהו הנוכחי, ללא השלטים המיתולוגיים של בית הקולנוע. כיום פועל בקומת הכניסה סופרמרקט ולצידו חנות למוצרי קוסמטיקה.

קולנוע רינה

רינה. מהדר לזוהמה

בשנת 1965 נחנך קולנוע רינה שהיה הגדול והמרשים לתקופתו. הקולנוע במבנה גדול ומרשים בשדרות קוגל, עם שילוט זוהר בעל אותיות ענק, סימל את תקופת תור הזהב של בתי הקולנוע בישראל, ובפרט בחולון. "קודם כל הוא היה ענק", מספר ערן זעירא שגדל בשנים ההן בשכונת אגרובנק. "לפעמים באמצע ההקרנות הסרט היה נשרף ואז היו כתמים על המסך או שהוא היה נתקע וקופץ, ואז המקרין היה מפסיק לכמה שניות, מסדר את זה, והיינו ממתינים וממשיכים".

הסרט הראשון שהוקרן בו היה "צלילי המוזיקה" בכיכובה של השחקנית ג'ולי אנדרוס שקטף את פרסי האוסקר באותה שנה. תושבי חולון נהרו בהמוניהם ועמדו בתורים ארוכים מול קופות הקולנוע כדי לצפות במריה שרה את "דו רה מי", עד שאזלו המקומות והכרטיסים. מעבר להקרנות סרטים, קולנוע רינה שימש גם כבמה להופעות של מיטב אמני התקופה כמו צביקה פיק, להקת כוורת ועוד. "בשנות ה-70 ו-ה80 הלכנו לראות ב'רינה' הופעות של צביקה פיק וגרי אקשטיין. אני גם זוכר שבסוף שנות ה-80 הלכתי לראות שם הופעה של יעקב כהן", מוסיף זעירא.

בית הקולנוע, ששמו עד היום שגור בפיהם של תושבי חולון הזקנים והצעירים כציון לנקודת מפגש של קווי האוטובוס השונים של העיר, הצליח לעמוד איתן גם שנים לאחר שמרבית האולמות האחרים בעיר נסגרו. אולם, גם "רינה" כקולנוע גדול ורב מקומות, לא הצליח ככל הנראה לעמוד בתחרות הקשה שנוצרה מול רבי הקולנוע שנפתחו בקניונים החדשים שצצו כפטריות אחרי הגשם במחצית הראשונה של שנות ה-90, בעיקר בעיר השכנה ראשון לציון. אחד הסרטים האחרונים שהוקרנו בקולנוע היה "גברת תפתחי זה אני", סרט מתיחות של יהודה ברקן.

הסוף: ב-1992, לאחר 27 שנות פעילות, נסגר בית הקולנוע המיתולוגי, ובכך גם ציין את סופה של תקופה ארוכת שנים שבה פעלו ברחובות העיר בתי קולנוע רבים.

מה כיום? מאז הסגירה, מתחם הקולנוע עומד נטוש ומוזנח כאשר השריד היחידי שנשאר ממנו הן האותיות הגדולות שנשאו את שמו בחזית הבניין. את האותיות לשה והעיפה הרוח בעונת חורף סוערת במיוחד אך חדי העין אולי יצליחו לזהות את שאריות הפוסטרים שנותרו בחזית הבניין. כמו כן, כיום הכניסה חסומה כאשר הרחבה לפניה מלוכלכת בזוהמה מלווה בריחות רעים ובמתחם שורצות חולדות. במשך שנים הוצעו תכניות שונות להפיכת בניין הקולנוע למתחם משרדים. לאחרונה גם הוצעה הצעה ממשרד האדריכלים "גת נמיר", בשיתוף עם האדריכל נסטור סנדבנק, המתכננים לבנות במקום מתחם משרדים תוך שימור העיצוב המקורי.

קולנוע סבוי

סבוי. "משיקה במצ"ח" עם אבא

"סבוי" נפתח בשנת 1967 בפסז' סבוי ברחוב סוקולוב פינת חנקין. בית הקולנוע הזה התאפיין בסטנדרטים מודרניים לתקופתו שכללו, בין היתר, מושבים מרופדים ומיזוג אוויר, ובמושגים של היום אפשר היה להגדיר אותו כ"קולנוע הייטק". אולם בית הקולנוע שכן בקומת המרתף של הפסז' שנשא את שמו והתאפיין בצורתו הייחודית והמעגלית שדמתה לעדשת מצלמת קולנוע.

תושבים שגדלו בעיר בשנים אלו מספרים ש"סבוי" היה הקולנוע הטוב והאיכותי ביותר בחולון. בשנות פעילותו נהג בית הקולנוע גם לארח הופעות של אמני התקופה, ביניהם זהר ארגוב. מעבר לעניין התרבותי, היווה "סבוי" נקודת מפגש חברתית עבור בני הנוער של הסביבה, כפי שמספר זעירא: "היינו נפגשים בכיכר השבעה ומשם הולכים אל 'סבוי' ולפלאפל שבכניסה אליו. הסרט לא היה העיקר אלא המפגש".

אבישי אברהם, שגדל בחולון בתחילת שנות ה-90, עוד הספיק לראות את הסרט "נשיקה במצ"ח"' בקולנוע סבוי לפני שנסגר. "הלכתי עם אבא שלי אל קולנוע סבוי וראינו את הסרט בכיכובו של יהודה ברקן. הרבה אני לא זוכר, רק שזו היתה הפעם היחידה שהלכתי לסרט. לאחר זמן קצר הוא נסגר".

הסוף: בשנת 1992 בית הקולנוע נסגר כחלק מגל סגירות של מאות בתי קולנוע ברחבי הארץ שלא עמדו בתחרות מול רבי הקולנוע שנפתחו בתוך הקניונים החדשים.

מה נשאר כיום? מאז הסגירה, חלל בית הקולנוע הספיק לשמש כבית עבור עסקים שונים, חנות למוצרי חשמל ומועדוני ילדים וקשישים. כיום מאכלסת את חלל הקולנוע, שהרבה לא נשאר ממנו, חנות לצעצועים. המדרגות המובילות לשם הן כנראה השריד האחרון מימי "סבוי", כמו גם השלט שנושא את שמו בפינת הרחובות, היכן שמוקמו הקופות. ואם נסכם זאת, מבנה בית הקולנוע לא נשאר נטוש לרגע אחד.

קולנוע רון

רון. הכי שכונתי

בשנות ה-60 המוקדמות, כאשר במעברת ג'סי כהן החלה להיבנות שכונת קבע, נפתח במרכזה מרכז מסחרי עם מבנה גדול ולבן במרכזו. היה זה בית הקולנוע השכונתי "רון" שפעל במשך שני עשורים. בית הקולנוע הזה ממש ענה על התואר "קולנוע שכונתי" היות שהיה בלב השכונה הדרומית בקצה העיר והוא שירת בעיקר את תושביה, ממש כמו בסרטו של בני תורתי "כיכר החלומות" משנת 2001, שבו תושבים של שכונה נידחת מחליטים לפתוח מחדש את בית הקולנוע כדי להקרין בו את הסרט ההודי "סנגם". הקולנוע הזה לא היה נוצץ וזוהר כמו אחיו מאזור סוקולוב, לכן הוא היה גם מהראשונים להיסגר בחולון כבר בשנת 1980.

מה נשאר ממנו כיום? לא הרבה. מאז הסגירה פועל במבנה שלו הסופרמרקט השכונתי, וספק אם מישהו שלא גדל בשכונה יצליח לזהות שפעם פעל בו בית קולנוע.

קולנוע גיל

גיל. מערבונים ותנועת הצופים

בית קולנוע נוסף שפעל מחוץ למרכז העיר היה קולנוע "גיל", ששכן מזרחית לרחוב פרופסור שור, באזור הבלוקונים שלימים נבנתה עליו שכונת נווה ארזים. גם קולנוע זה לא נצץ וזהר כמו אלה במרכז העיר, אך היה מקום מפגש של בני השכונה, ולכן גם לו לא היה יותר מדי סיכוי להמשיך לפעול והוא נסגר בראשית שנות ה-80. מורד נזכר בימים שבהם הוקרנו בבית קולנוע גיל מערבונים: "היינו עולים על אוטובוס מכיוון קולנוע ארמון ונוסעים איתו עד לקולנוע גיל בבלוקונים, ובחזרה משם. בקולנוע הזה ראינו סרטי 'קאובווייס' בכל יום חמישי".

הסוף: בית הקולנוע השכונתי נסגר לפני יותר מ-30 ומבנהו נהרס.

מה נשאר כיום? במשך כמעט 20 שנה עמד השטח ריק לצד מספר עסקים מקומיים קטנים שהמשיכו לפעול בסמוך. בשנים אלו, שבט ארנון של תנועת הצופים משיכון מפדה הסמוך, נהג לקיים מפגשים ופעילויות רבות משתתפים בשטח הריק. בתחילת שנות ה-2000 אפילו נשמעו דיבורים בתוך השבט שאולי הוא יעתיק את מקומו הקבוע מרחוב בלבן 10 לשם. אולם, שמועות אלה נגוזו כאשר בשנת 2006 החלה להיבנות בשטח שכונת מגורים חדשה שניצבת שם כיום.

קולנוע גלובוס

הגענו אל הקולנוע האחרון במסע הזה וגם אל סופו של הסיפור. ראשית, יש לציין כי בניגוד לבתי הקולנוע האחרים, "גלובוס" נפתח בשנות ה90- המאוחרות בתקופה שבה כל בתי הקולנוע החדשים שכנו בתוך הקניונים וכזה גם הוא.

בשנת 1992, לאחר סגירתם של בתי הקולנוע האחרונים בעיר, "סבוי" ו"רינה", נשארה חולון ריקה מאולמות שמקרינים סרטים. לאחר מספר שנים שבהן תושבי חולון נאלצו לנדוד בעיקר אל ראשון לציון ואל תל אביב כדי לראות סרטים, ב-1998 נפתח קניון חולון ובתוכו קולנוע של רשת "גלובוס- גרופ" שהכיל שישה אולמות קולנוע חדישים לאותה תקופה. כך שוב יכלו תושבי חולון לצאת לסרט בעיר. הורים וילדים, בחורות ובחורים, חיילים ואזרחים מילאו את הקולנוע בעיקר בסופי השבוע ובחופשות.

ימי הזוהר של "גלובוס" זכורים בעיקר מההקרנות של סרטי "הארי פוטר" שבהן לא נשארו מושבים פנויים באולמות. לרגע היה נראה שחולון לא תהיה ריקה עוד מבתי קולנוע לעולם. אולם במבחן המציאות גם בית הקולנוע הזה סבל מתקופות ממושכות של מיעוט צופים עד כדי הקרנות שבהן נכחו שניים או שלושה אנשים בלבד באולם.

תחילת הסוף: בשנת 2001 נפתח בצומת גלילות מתחם ה"סינמה סיטי" עם 21 אולמות, שהביא בשורה חדשה לעולם בתי הקולנוע בישראל. אנשים נהרו בהמוניהם ברכביהם הפרטיים למפלצת הקולנוע המרוחקת ובמקביל החלו הקניונים בזה אחרי זה לפלוט את בתי הקולנוע ששכנו בהם לטובות השכרת השטח לחנויות אופנה.

בשנת 2006 חברת "תיאטראות ישראל" פתחה את מתחם "יס פלאנט" הראשון בקניון איילון ובשנת 2007 המפיק יורם גלובוס הקים את מתחם ה"איימקס" באילת ואת המותג "גלובוס מאקס" של בתי קולנוע מפוארים בעלי 15 אולמות ומעלה במתחמי קניות. בתוך מספר שנים נסגרו קרוב ל-100 אולמות קולנוע בישראל והמגמה הזו לא פסחה על חולון, כאשר בשנת 2008 קניון חולון פלט מתוכו את בית הקולנוע של רשת גלובוס-גרופ עבור הקמת סנף של רשת המשביר לצרכן. כך שוב הפכה חולון לעיר ללא בתי קולנוע מסחריים ותושביה נאלצו להסתפק בסינמטק קטן שהחל לפעול מספר חודשים קודם.

ומה קורה היום? בקניון חולון במקום בית הקולנוע פועלת חנות של "המשביר לצרכן" זו השנה התשיעית. חולון אחת הערים הגדולות בארץ, המונה קרוב ל-200 אלף תושבים מיותמת מבתי קולנוע. אולם יש תקווה: כפי שפורסם לאחרונה ב"השקמה" מתוכנן מתחם קולנוע חדש באזור התעשיה. אולי לסרט הזה יהיה סוף טוב? ימים יגידו.

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

7 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מאיר רוזנר, יוסי זאדה, אבנר, ועוד כמה פושטקים הקימו את קומנדו ארמון, הם לא הציקו לאיש.

  2. ירדנה אבישי

    נעים להיזכר ועצוב לחוש כמה שוממה עירנו חולון. ל תושבי העיר אין כמעט מקומות בילוי ראויים. אי אפשר לבנות חיים על מדיאטק אחד ל150.000 תושבים. ילד חולוני אינו יכול לבלות בסרט עם בני כיתתו מבלי להיזקק להסעות אל מחוץ לעיר, גם מבוגרים שאין להם רכב או שאינם מעוניינים לנהוג בערב חייבים לחפש דרכים להימלט מהשממה החולונית בערבים.

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה חולון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר